טוב לפי הכותרת בטח הבנתם שהגעתי לצומת בחיי שצריך לעשות בחירה ובאמת שאני אובד עצות איך להמשיך,
אספר בקצרה ואם מישהו שיש לו / לה עצה פרקטית אשמח שתכתבו.
העניין הוא כזה אני יוצא עם בחורה מהממת בגילי. היא עברה לגור אליי מעיר אחרת וכבר חודשים שאנחנו גרים ביחד. יש מדי פעם אי הבנות וריבים קטנים של זוזות אבל בס"כ אני ממש שמח שהיא בחיים שלי. ואני רואה את בת זוגתי בתור האמא של הילדים שלי ואני כן רוצה להתחתן איתה. הבעיה מתחילה שהיא לא מפזרת אלי חום ואהבה באותה המידה כמו שאני עושה לה, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי נעלב כמו ילדה קטנה ואז חושב לעצמי זה הזוי שגבר בן 30 יתנהג ככה. אבל זה משהו בלתי נשלט שנובע כתוצאה מההתנהגות שלה כלפי. לגבי האינטימיות הכל טוב אין תלונות, התדירות בתקופה האחורנה קצת ירדה אבל עד לאחרונה היה בממצוע 3 פעמים בשבוע. בימים האחרונים אני שם לב שהיא סוג של מקבלת אותי מובן מאליו ולא מפזרת עלי חום ולי זה מפריע או שזה כאילו חסר לי את זה ואז אני מחיל כביכול לכעוס אליה למה היא מתנהגת ככה אם יש לה בן זוג אוהב ותומך. כאשר דיברתי איתה היא אמרה שהיא מבינה שזה ככה אבל לא יכולה לעשות אם זה כלום וסביר להניח שזה לא ישתנה והיא כזאת בחורה זה האופי שלה. ואני מבין שאם אני אתחתן איתה ויהיה לנו ילדים וההתנהגות שלה תמשיך להיות ככה פשוט אני לא אהיה מסוגל להמשיך ככה וזה יתפוצץ בפנים ואני אלך ואקום. אני לא יודע מה לעשות אני לא רוצה לפרק את הזוגיות כי אני אוהב אותה והסיבה היחידה שעדיין לא הצעתי לה זה בגלל זה. מה אפשר לעשות במקרה כזה? המחשבות האלו נמצאות בראש במשך רוב שעות היום וזה מאוד מעיק....
שכחתי לציין שאין לי כמעט חברים והיא מרגישה שאני די חונק אותה לפי מה שהיא אמרה.
תודה למי שקרה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות