היי לכולם. אני בת 20, עוד חצי שנה משתחררת. משרתת בתפקיד מאוד משמעותי רחוק מהבית. ברמת העיקרון היציאות שלי מאוד טובות אבל הכל תלוי כח אדם. בשלושה חודשים האחרונים יצאתי רק 2 שבתות הביתה.
הבעיה היא כזאת, מאז שהתגייסתי אני מרגישה שהמצב הנפשי שלי הולך ומתדרדר והיום הוא במצב מאוד מאוד רגיש. יש לי מצבי רוח כמו טינאייג׳רית לפעמים אבל קיצוניים (ההבדל הוא שאני שומרת אותם לעצמי ולא נותנת לזה להשפיע על הסביבה) קשה לי עם המשפחה שלי והרבה יותר קשה לי בלעדיה. מרגישה תמיד כאילו אני הולכת לאבד אותם בקרוב, בעיקר כשההורים בנסיעות לחול וכו. הצבא גרם לי להרגיש שאני אורחת בבית של עצמי. מפספסת את כל האירועים החשובים, לא איתם ביום יום, לא יודעת ב3/4 מהשיחות על מה הם מדברים כי לא הייתי שם ולהם דיי נמאס לשמוע על הצבא. יש לי המון חברים מהצבא וחברים טובים מהבית נשארתי עם 3 חברות וכל השאר הלכו לאיבוד בדרך... לא כולם בנויים להחזיק חברות כשרואים אותי ככ מעט. תמיד מרגיש לי עם החברות מהבית שקצת אין להן כח אליי והחברות מהצבא רחוקות (ואם אני בבית אז הן בבסיס, ולהיפך) והמשפחה שלי עסוקה בשלה אני כבר לא חלק מהיומיום ואני בעצם מוצאת את עצמי המון המון לבד ומדוכאת. מנסה לעשות דברים שאני אוהבת, אפילו הולכת למקומות לבד (רעיון שלא ידעתי איך לאכול אותו בהתחלה) אבל שום דבר לא עוזר, בסופו ובתחילתו של כל יום אני מרגישה שאין לי משמעות ואם איעלם העצב יהיה סמלי. מרגישה אהובה, אבל מרחוק, כשנח. כשאני אשתחרר אמנם ירד מעליי עול ענק אבל אני חושבת שאני לחלוטין אלך לאיבוד ואגיע למקומות לא טובים ואני בעצם אובדת עצות כי לא טוב לי בשום מקום שאני נמצאת בו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025