אוקיי אז ככה, ישלי חבר שלוש שנים, כן כן מגיל 15. התחלנו לצאת שאני הייתי בת 15 והוא בן 17 וחצי , שרדנו את כל הצבא שלו , הוא עומד להשתחרר ואני לפני גיוס, אני אוהבת אותו, אפשר להגיד פשוט מאוהבת בו ברמה מטורפת, הצבא רק גרם לנו להתאהב יותר ויותר, שאני מדמיינת את העתיד שלי אני מדמיינת אותו האבא לילדים שלי, זה שלוקח אותם לפארק בשישי בצהריים שאני מנקה, הוא גבר מדהים שגם שהוא מגיע בסופי שבוע הוא עוזר לאמא שלו לשטוף את הבית, מוריד את הזבל, חותך סלטיםלארוחות שישי, שוטף כלים בסוף , פשוט הגבר המושלם, שכל אחת מחפשת.
אבל פתאום, בזמן האחרון אני מתחילה להסתכל על עצמי במבט מבוהל, אנחנו יותר משלוש שנים ביחד, ובחיים לא שכבתי עם אף אחד אחר, מה אם אני מבזבזת את כל השנים שלי בתור נערה צעירה עלגבר אחד, לפעמים אפילו תוקף אותי פחד של מה יקרה אם ניפרד ופתאום אני יקלוט שאת כל התיכון בזבזתי על לשבת בבית ולחכות לגבר שאני רואה פעם בשבועיים, ומה יקרה אם הוא יסיים את הצבא וניפגש כל יום ופתאום נראה שאנחנו לא מסוגלים להסתדר ביחד שזה לחיות צמוד אחד לשני במשך הרבה זמן, כי התרגלנו לחיות בגעגוע, אפילו לפעמים יש לי מחשבות של אולי בסוף הוא גם יבגוד בי כי נהיה כלכך הרבה שנים,כל הדברים האלה מכניסים אותי ללחץ, כל הדברים האלה גורמים לי לחשוב על פרידה אפילו שאני אוהבת אותו ורוצה לחיות איתו לנצח.
בקיצור, חפירה ומסובך אני מקווה שמישהו יוכל לעזור לי, להגיד לי אם זה מחשבות שקורות לכולם ואם אני צריכה לעשות משהו עם זה, והכי חשוב איך להעיף לעצמי אתזה מהראש, כי אפילו שהלב שלי אומר לי שאני מפגרת ושאני רואה אותו אני פשוט מקללת את עצמי שחשבתי ככה, הראש שלי כל פעם מחדש אוכל את הסרטים האלה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025