הבת שלי, בת 12, מאובחנת עם ADHD, לפעמים בלתי נסבלת. היא חוצפנית, לא ממושמעת, מקניטה את אח שלה, לא עוזרת כמעט בבית מיוזמתה, פשוט לא סופרת אותי (את אביה איכשהו). לכל דבר יש לה תשובה, היא לא מרוצה מכלום, קוטרית, תמיד פרצוף חמוץ, טיפוס קשה. כבר רבה עם 3 חברות השנה, נשארה עם חברה אחת טובה, אחרי שבשנים קודמות היתה מאד אהובה בכיתה.
אני מענישה על התנהגות לא הולמת (לא ללכת לבת מצווה של חברה או לבילוי בקניון, לא עונשים של ימים או שבועות), אבל זה לא עוזר. היא כמעט כל יום אומרת לי "סליחה אמא" ו"אני אשתנה" והיא לא משתנה בכלום כמעט. יש ימים טובים מאד ויש ימים איומים, כמעט ואין באמצע. טיפול פסיכולוגי הועיל כמה ימים, אז הפסקתי (זה היה נורא יקר גם). גם ההורים שלי, שגרים קרוב, כועסים עליה לא מעט, כי גם אצלם היא מתנהגת נורא לפעמים.
לא יודעת מה לעשות. אני בוכה בגללה (כי אני טיפוס כזה, נורא קשה לי לא להראות רגשות), היא ממש מעליבה ומתסכלת אותי. במקום לשמוח בגידול אני כמעט כל יום מורטת את השיערות/בוכה/כועסת/צועקת. יש פתרון?