איך להתנתק ממה איך אני שולט בעצמי בלי ליפול כל פעם מחדש?

היי לכולם אשמח לעזרה אקדים ואספר על עצמי אני בן 21 עובד בבית קפה (בשלושה סניפים במיקום קרוב אחד לשני כחלק מרשת קפה) ..אני גם סובל ממחלה כרונית שנקראת f.m.f שמתבטאת בכאבים של חזה בטן ורגליים רוב הזמן אני בשליטה על המחלה אבל כ 1 לחודש סובל מהתקף שנמשך כ 3 ימים לערך..בעבודה שלי הכרתי מישהי נהדרת התחלנו לצאת לאחר חודש שאני עבדתי פה
הכל היה נהדר עד שאחרי כמה שבועות כבר התחילו בעיות עם ההורים שלה בעיקר האבא הוא טוען שאני לא מתאים לה הם חושבים רחוק ואומרים עם נתחתן ויהיו ילדים הם מפחדים שזה יעבור אליהם..יכול להיות שזה נכון אבל אפשר לבדוק את זה לפני צריך שגם לה יהיה תגן הזה גם עם הוא לא פעיל כמו אצלי בשביל שזה לא יעבור לילדים הצעתי לה שתעשה את הבדיקה מבחינתם ההורים זה לא מעניין אותם עם מתעקשים מאוד שזה לא מתאים וגם טועים בגלל שהיא בקרוב מתחילה ללמוד לימודי תואר ראשון היא לא צריכה חבר..היא ילדה של בית מקשיבה להם בהכל לה אישית אף פעם לא היה חבר אני הראשון...
יש ביננו אהבה ענקית היא מרגישה קרועה ביני לבין ההורים שלה שאני קצת יכול להבין אותה על כמה שכואב הם אומרים לה שעם היא תילך איתי הם לא יעזרו לה כלכלית בלימודים וינתקו איתה קשר
הם ממש קיצוניים והיא טוענת שהם מסוגלים באמת לעשות כך לא רק מאיימים
אני דיי השלמתי עם זה כבר כי ניסינו מיליון פעם היא דיברה איתם מלא וכלום לא עוזר(נסיונות של 3 חודשים) בתקופה הזאת וגם עכשיו אנחנו במין לופים כאלו חוזרים אפילו ליום בעבודה נפרדים פתאום מתנשקים שנפגשים בחנייה ליד הרכב פתאום מדברים
למרות שסיכמנו שזהו שאנחנו מתנתקים אחד מהשני
אנחנו גורמים לעצמנו סבל רב מאוד
ואני לאחרונה התחילו לי כבר כאבים פיזיים בחזה כאב רציף כבר חודשיים שבינהם יש לי ימים מסויימים של כאבים עזים שהגעתי לבית חולים פעמיים כבר לדעתי זה קשור ישירות לזה מה שגם בבית חולים לא מצאו משהו אחר השבוע אמרתי שאלך לרופאה יספר לה הכל כי הסתרתי תפרידה ושתראה עם זה קשור שתעזור לי אולי בתרופה או משהו לפתור את זה כי אני לא יכול לסבול וגם מפסיד הרבה ימי עבודה שכועסים עליי כבר...
העזרה שאני צריך זה איך להתנתק ממה איך אני שולט בעצמי בלי ליפול כל פעם מחדש?
באוקטובר היא עוזבת
ואני לא רוצה לעזוב פה כי טוב לי בעבודה עצמה
היא גם גמישה איתי כשאני יתחיל ללמוד (בשנה הבאה)
אשמח לטיפים עצות לשמוע סיפורים דומים.
תודה לכם!