אני בת שלוש עשרה, עוד מעט ארבע עשרה, ואני עולה לכיתה ט'. מאז שהתחלתי ללכת עם שיער פזור לבית הספר (אני לא דתייה או משהו כזה, רק לא הרגשתי בנוח עם שיער פזור), אני מרגישה שאני משתנה. זה היה לפני חצי שנה בערך. מאז אני גם הסתפרתי, התחלתי לשמוע סגנונות מוזיקה חדשים, ולהקות, שממש אהבתי, והתחלתי למצוא תחומי עניין חדשים. אבל מאז שזה קרה, אני מרגישה כאילו החברות שלי לא ממש רוצות להיות איתי בקשר, בגלל שהשתניתי הן כבר לא מספרות לי דברים שקורה אצלן, ואז אני שואלת, אבל אני לא רוצה שהן יחשבו שאני נודניקית. גם לפעמים כשהן יוצאות מהכיתה לסיבוב, הן כבר לא קוראות לי, או לפחות אומרות משהו. אני גם כמעט הכי צעירה בחבורה, אז כל פעם שהן מדברות איתי, הן מדברות אלי כאילו אני לא מבינה כלום. זה מעצבן. בגלל זה, אני מרגישה בשאר הזמן כאילו כבר לא אכפת להן אם אני אפילו שם. אולי זאת רק אני, אבל אני כבר לא מרגישה איתן כמו שהיה פעם, שהיה כייף. אבל אם אני אנתק איתן את הקשר, לא יהיו לי חברות אחרות. אני לא מתחברת בקלות, ואנחנו חברות מאז שהכרנו ביסודי. אז להישאר עם החברות היחידות שיש לי שאני ממש יכולה להיות איתן פתוחה, אפילו שהן הרבה פעמים פשוט לא שמות לב אלי, וזה מרגיש כאילו הפכתי למטרד בשבילן, או לנתק את הקשר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות