"התקף געגוע" - חוששת לגבי מה שיקרה לגבינו

שלום. אספר לכם ממש בקצרה-
אני בת 13 וכמה חודשים, יותר קרוב ל14.
יש(או היה, אני לא יודעת מה לומר) לי ידיד בן 12 וקצת. אנו לומדים באותו בית ספר ואני כיתה אחת מעליו.
לאחר ידידות של כמספר שנים רב, התחלתי לפתח רגשות כלפיו ובלג בעומר שנה שעברה סיפרתי לו. הוא אמר שאין לו איך להגיב. לאחר כחודש וחצי אזרתי אומץ ושאלתי האם ההרגשה הדדית, מה שלא.

זה קרה לפני שנה וחצי חודש. פנים מול פנים.
אני זוכרת את הרגע הזה.. יום שלישי, 19:20. המבט הקפוא, הקול המגומגם, הלב שנשבר... הרגשתי מכו מטומטמת. חזרתי הביתה ובכיתי.
לאחר כחודש וחצי, בחופש הגדול, פנה אליי כאשר ראה אותי ברחוב ואמר לי שטס לח"ל לשנה שלמה. איחלתי לו שיהנה ובכך זה נגמר.

מאז עברו 11 וחצי חודשים. בחודשים הראשונים היה לי נורא קשה, אך בחרתי שלא לשלוח לו שום הודעה. אמרתי לעצמי שאם טוב לו בלעדיי, מי אני שאגיד לו מתגעגעת?

בשלב מסוים, לאחר משהו כמו חודשיים או שלושה, הוא שלח לי הודעה. התרגשתי, התלהבתי, לא ידעתי ממש כיצד אגיב. התכתבנו זמן רב באותו היום- כאשר היה אצלי צהריים ואצלו 3 בלילה.

אני מזכירה שבלילה, כל הזכרונות עולים. המחשבות ב14:00 שונות מהמחבות ב2:00- מה שדווקא כן מראה כי אכפת לו ממני ושאני כן חשובה לו.

לאחר כחודש וקצת שלח לי עוד הודעה (באמצע החודש וקצת האלו גם אני שלחתי לו וכן התכתבנו). אצלו היה אז 1 בלילה.

התכתבנו מאז עוד מספר לא רב כל כך (אך בכל פעם שהתכתבנו השיחה נמשכה כעשרים דקות עד ארבעים).

פעם אחרונה שהתכתבנו הייתה לפני חודש ומספר ימים...

העניין הוא, שבחודשים הראשונים שלו בח"ל היה לי קשה מאוד. לאחר מכן למשך תקופה של כשלושה- ארבעה חודשים די שכחתי ממנו... אבל לאחר שבעה חודשים בהם לא נפגשנו פתאום תקף אותי התקף געגוע... ממש התגעגעתי אליו וכל כך רציתי לראותו. אפילו לא לדבר- בסך הכל לראות אותו. לראות את החיוך שלו.
לדעת שטוב לו.

עבר הזמן והנה הוא צפוי לחזור ממש בקרוב (למרות שאנו לומדים באותו הביהס סביר להניח כי ניפגש לפני כן, שנינו מסתובבים המון למטרות ספורט ויציאה עם חברים באותם המקומות ואותם בשעות).

אני מזכירה שאמרתי לעצמי לא לשלוח לו כלום כי אם טוב לו בלעדיי- מי אני שאבוא ואגיד לו מתגעגעת?
מצד שני, אם הוא באמת רוצה אותי בחייו, הוא היה דואג לכך. והנה- הוא דאג.

ביום הולדתו, שלחתי לו ברכה מרגשת שכתבתי עבורו (אני כותבת הרבה. בנוסף, הברכה זכתה לכ1.300+ לייקים ו400+ תגובות חיוביות באינסטגרם האישי שלי, בו יש מספר עוקבים מאוד גבוה עקב כתיבתי). הוא קרא את הברכה במשך כשלוש דקות והקליד הרבה, לבסוף מחק הכל וכתב שהוא מודה לי ושהרבה זמן לא התרגש כך, ובנוסף שממש רוממתי לו את המצב רוח.

אני יודעת שהוא בכה באותו הרגע- אני מכירה אותו מספיק טוב בשביל לדעת את זה. אני לא צריכה לראות אותו בשביל לדעת מה מבטו כעת.

ההבדל הוא, שאני גרמתי לו לדמעות של אושר, כשהוא גרם לי לדמעות של עצב.
אבל מה שיכול להיות, שגם אני פגעתי בו בדרך מסוימת. יכול להיות כשאני בכיתי עליו כשהיה בח"ל אולי גם הוא עליי- ויכול להיות שעקב כך החליט לשלוח לי הודעה.

כשהוא יחזור, לא ארדוף אחריו כמו שעשיתי בעבר... אם ייצא לנו לדבר בפרטיות אגיד לו שאני תמיד שם בשבילו ולא יותר מזה.
אילו הוא רוצה אותי בחיי- הוא ידאג לכך.

אבל נגיד ולא יקרה כלום, נגיד שהוא יראה אותי ברחוב או בהפסקות ופשוט יתעלם ממני, נגיד ולא ייצא לנו לדבר והקשר שלנו יהרס לאחר ידידות של מספר רב מאוד מאוד של שנים... מה אעשה?

הוא האדם שאני הכי אוהבת והוא הכי קרוב אליי. מה אעשה במקרה שאאבד אותו?