מרגיש כמו חייזר בין אנשים

היי
אני אספר קצת על עצמי שתבינו למה אני צריך את העזרה שלכם

אני בן 20 (לא צעיר)
מתעסק בתכנות

במהלך החיים קרה לי לפחות עשרות פעמים שהתפתח משהו עם מישהי בהתחלה

רוב הפעמים על ההתחלה היא פתאום פסלה אותי
9 פעמם זה נגמר בנשיקה/מזמוז/טיפה יותר מזה
פעם אחת זה נגמר בקשר של שבועיים שאחריו היא החליטה שהיא מעדיפה להיות עם גבר אחר .
ופעם אחרת כעבור חודש שפתאום היא אמרה לי שהיא פתאום לא נמשכת עלי .

אין לי הרבה חברים
קשה לי להתעניין במה שאחרים מתעניינים

אני לא מוצא מעניין כמעט שום תחום רוחני או אישי .
והחלום שלי זה בחורה שתדבר איתי על סטאטרפים עתידים ונושאי עתידנות ומדע בדיוני

במהלך תקופה ארוכה שהלכתי לפסיכולוג שאלתי אותו לגבי אספגר והוא אמר שהוא לא חושב שיש לי ממה שהוא הכיר אותי ושאספגר זה לרוב הרבה יותר קיצוני ממה שיש לי.

אבל אני מרגיש סוג של נכות .
נכות כואבת שגורמת לי לדמעות בעניים כל פעם שאני חושב עליה .
אני לא מסוגל להבין אם מישהו שונא או אוהב אותי .
אני מסוגל לדבר בציניות אבל לפעמים אני חווה תחושות רגשיות חזקות של שנאה שמישהו רק מדבר בצחוק אלי .

אני מרגיש משותק שיש הרבה אנשים .
ומסורס בכל מה שקשור לפעילות שכוללת קורדינאציה .

יש לי אינטלגנציה יחסית גבוה . ואני יכול לדבר על כל נושא בעולם שעות .
אבל כל פעם שזה מגיע לתחום חברתי אני פשוט מרגיש כמו עיוור .

כל פעם שאני מחבב בן אדם אני נהיה עובר כנה איתו
ובגלל שאני לא מצליח לראות את הגבול בן מה שמותר לאסור , זה הרבה פעמים מעורר אנטגוניזם . זה לא שאני לא בדיוק יודע מה יש לי .

אני מעולה בניתוחים אנליטים ואני רואה תבנית של התניות לפי כל מיני תאוריות פסיכולוגיות שפיתחתי במקביל לחומרים שקראתי , אני רואה שעקב שמחסור בקורדיאנציה ורגישות יתר הובילו אצלי בגיל צעיר לתלות גבוה מדי באם שמאופיינת בטיפוס אוראלי לפי המודל הפרודיאני (מה שמתבטא בזה שאני כל הזמן לועס דברים ויש לי בעיה של משקל גם כן כי הדכאון מעורר אצלי רק תאבון )


אני פשוט לא יודע מה לעשות
כל החיים שלי הם דכאון השפלה ואכזבה
כל מפגש עם אנשים נגמר בצורה רעה .
אני לא מסוגל לפתח מערכות יחסים כי כל פעם שבחורה תחבב אותי אני אתחיל להיות אובר כנה איתה ברמה מוגזמת עד שהיא תגעל ממני .
אני לא מסוגל לעבור ראיונות עבודה . כי כל פעם אני עושה טעות אחרת ביחס אנושי ורק אחרי זה מבין את זה .

זה הגיע למצב שבחור מסוים התקשר עלי וכעבור כמה דקות הוא אמר לי
"טוב שמע אתה לא יודע איך לדבר עם אנשים ,אתה לא מה שאנחנו מחפשים "
וניסיתי להתנצל אבל זה לא ממש שכנע אותו .

תוך 2 דקות הוא פסל אותי , אחרי שהוא טרח להתקשר לשאול אותי לגבי אם אני רוצה לבוא לראיון ואין לי פאקינג מושג למה . (אני משער שזה קשור אולי לזה שקטעתי אותו קצת כי ניסיתי להסביר לו משהו )

הדבר היחידי שיש לי מפותח בתחום החברתי זה הומור .
וניסיתי להיות רק ציני והומריסטי כל הזמן ,וזה לא עובד טוב כמו שחשבתי

על סף ייאוש וכאב אני מבקש ממכם עזרה
אני לא יודע אם יש עוד אנשים כמוני אי שם
אבל אני מרגיש פשוט חייזר .