אני מרגישה כאילו אין לי חברים אמיתיים

אז לפני שנה עליתי לחטיבה ופגשתי המון חברים חדשים בנוסף לחטיבה אני לומדת במקום נוסף פעם בשבוע וגם שם יש לי חברים. עד לכן נשמע כאילו יש לי חיים מושלמים לא ? יש לי המון חברים אני לומדת המון והכל טוב ויפה אבל בשני המקומות האווירה אחרת לחלוטין אני כאילו שני בני אדם שונים בכל מקום. החברות הישנות שלי עוד מהיסודי הן החברות הכי טובות שלי אבל אני חושבת שהן לא מקבלות אותי כפי שאני בגלל שהשתנתי (מהמקום השני). אני לא יכולה להגיד בדיוק אבל זה מורגש באוויר אני מדברת יותר באנגלית והן כל הזמן אומרות לי להפסיק למרות שהן לא מבינות שאני לא יכולה וגם לא רוצה זה פשוט נפלט לי. אתמול חזרתי מטיול של שלושה ימים עם הכיתה השניה שלי(לא עם החברות שלי) והיום בערב אני אמורה ללכת לישון עם עוד חברה שלי לישון אצל החברה השלישית אבל היא אומרת שלא בטוח שנוכל לבוא לישון אצלה כי היא מפחדת שאני הושפעתי מהטיול(לפי מה שהבנתי) אני לא יודעת אם לקחת את זה ברצינות או בצחוק . אנחנו שלוש חברות טובות עוד מהיסודי אבל שתי החברות האחרות היו ביחד כל החיים שלהם ולכן הקשר בניהם יותר חזק ולפעמים אני מרגישה כמו סוג של גלגל שלישי. הן מעריצות את אורי חזקיה ואני לא מה שגורם להמון שיחות עליו שאני לא קשורה אליהן בכלל. יש לי עוד חברה שפגשתי בתחילת שנה הקשר בינינו בסדר אבל לא משהו לדעתי היא כל הזמן כותבת לי שאני מטומטמת ומפגרת ביומן של הבית ספר כמובן שזה בצחוק היא יודעת שאני יודעת שזה בצחוק אבל אני מוצאת באיזשהו מקום שזה כן קצת מעליב הריי אני אף פעם לא יורדת עליה והיא כל הזמן עליי. אני לא רוצה לנתק את הקשר איתה אבל אני כן מרגישה שהוא מתנתק לאט לאט. בנוגע למקום השני יש לי שם המון חברות( אנחנו כיתה של 17 ילדים בסך הכל ולא עם כולם אני חברה אבל בכל זאת יש לי שם כמה) אבל אני לא מרגישה שהן מבינות אותי יש שם רק שתיים שבאמת מבינות אותי ואני יכולה לדבר איתם בכנות ולא להעמיד פנים או להפוך למישהי אחרת. אני כותבת את זה ויורדות לי דמעות כי עד לפני שנתיים הייתי אחד מבני האדם הכי מאושרים שהכרתי ועכשו אני מרגישה אפילו בדיכאון לפעמים. אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי לבד בלי אף אחד לדבר איתו. עוזר לי לדבר לעצמי אני מרגישה שזה המקום היחד בו אני יכולה להיות כנה לחלוטין בלי מסכות ולפרק את הכל(אני ניסיתי לכתוב יומן וזה פשוט לא הולך לי). אני לא יודעת מה השתנה בשנתיים האלה אוליי זה הקשר שלי עם החברות מהכיתה השניה או משהו בתוכי פשוט כבה. רוב הזמן יש לי חיוך על הפנים אבל יש פעמים שהוא פשוט ריק זאת רק מסיכה כי אני לא רוצה שידעו מה אני מרגישה. אני מנסה לחזק את הקשר שלי עם החברות מהיסודי עוד יותר אבל אחת מהן פשוט מתנגדת או שתתנגד אני כל הזמן רוצה וחושבת מה היא תגיד. אני חושבת שהיא ורצה להיות מנהיגת החבורה הקטנה שלנו זאת עם כל הכוח ואני לא רוצה לתת לזה לקרות חשוב לי לציין שהיא זאת שאני אמורה לישון אצלה. אני כל המון מנסה לומר לחברות שלי שלא השתנתי אבל אני יודעת שזה לא נכון אני השתנתי המון ואני לא יודעת אם זה לחיוב או לשלילה.אני לא רוצה לנתק את הקשר עם החברה הזאת (חשוב לי לציין שגם היא השתנתה למרות שלא נראלי שהיא יודעת) כי אני יודעת שאני אאצל לשים את החברה השלישית במצב של לבחור והיא תבחר בהחברה השניה כי הן חברות יותר זמו או משו ואז לא ישארו לי חברות בכלל. הן כן חברות טובות שלי אבל לפעמים לא נראלי שהן מבינות אותי מה אני אמורה לעשות?