כל השנה האחרונה מאז שהשתחררתי אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי, שאני עושה דברים לא מתוך מחשבה או הרגשה אלא על אוטומט או מציפיות של אחרים או מתוך דימוי שהייתי רוצה לייחס לי. למשל טסתי לחודשיים להדריך במחנה קיץ וזה ככ לא התאים לי ורק חיכיתי לחזור. אני מרגישה שאני אף פעם לא מצליחה להתחבר לעצמי ולהבין מה אני באמת רוצה. נרשמתי ללימודים השנה אבל פתאום שוקלת לדחות כדי לעשות כסף וזו החלטה ככ קשה, מרגישה שהיחסים עם החבר לא פורחים כמו לפני שנה וחצי אבל בטוחה שאני אתחתן איתו ולא מסוגלת לדמיין מצב אחר, אני אפילו לא מסוגלת להבין מה אני מרגישה כלפיו. אני מרגישה שהחיים חולפים לי, שאני מבזבת ימים שלמים בבית מול סרטים רק כדי לא להתמודד עם דילמות, שאין לי מספיק חברים ושאין לי את מי לשתף, שאני כלואה בתוך המחשבות של עצמי ולעולם לא אהיה כנה ושלמה עם עצמי. הלוואי שהייתי יכולה לדעת איך לשלוט על החיים שלי איך לקבל החלטות ולקוות שהן הנכונות ובקיצור איך להבין מה אני רוצה ולהצליח להשיג את זה. אני מרגישה ככ דכאונית ומסוגרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות