היי..
אני בקשר עם מישהו בן 32 כבר שלושה שבועות.. יצאנו כבר 4 פעמים וההרגשה הייתה הדדית. בפגישה האחרונה שלנו עוד לפני שהורגש לי שזה "לא הוא" מהרגיל הוא אמר לי את זה ומשם קיבלתי רושם שזה באמת לא נוגע אליי היחס האדיש יותר אבל משהו בי הפריע לי, אולי כי התרגלתי שהוא הראה לי בפגישות הראשונות שהוא מעוניין בי ולהכנס לחיים שלי והרבה יחס.. ואני להפך ממנו ובאופן טבעי לא יכולה להראות את זה באותה המידה כשזה בא באופן ישיר. כל הדרך הביתה הרגשתי למרות הכל מוזר ורגע לפני שירדתי מהאוטו הוא נתן לי נשיקה ושאלתי אותו "נדבר? " והוא ענה לי "כן, ברור". יום ראשון הגיע, שלחתי לו הודעה, דיברנו בקטנה ונגמר. יום שני הגיע, פעם ראשונה שיצא יום שלא דיברנו.. אז החלטתי לשלוח לו הודעה למחרת שאל מה קורה וזה.. ואמרתי לו שהוא נעלם לי קצת.. אז הוא ענה לי שכן ושהוא מרגיש את זה גם. שאלתי אם זה קשור אליי והוא ענה שזה קשור אליו נטו.. ושהוא נמצא בתקופה עמוסה בחיים כרגע והוא צריך לפעמים את השקט וזה ממש לא קשור לקשר שלנו. אז עניתי לו שאני מבינה את זה וששאלתי את זה בגלל שחשבתי שזה קשור אליי.
אני אציין שבשבילו הודעות וטלפונים הם אותו הדבר ולא אוהב לדבר בהם הרבה, ככה שרוב השיחות שלנו כשאנו לא מתראים לא יותר מידי והוא ממש לפעמים יוזם.. הוא גם עובד בעבודה יחסית תובענית מידי, ולמרות הקירבה שלנו יוצא לנו להיפגש פעם או פעמיים בשבוע..
עכשיו למרות זאת.. איך אני אמורה להבין את זה? להניח לו קצת? זה תירוצים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025