עזרה, אבא שלי גוסס ואני לא יודעת מה הזכויות שהצבא חייב לתת לי

שלום,
אני התגייסתי לפני שנה ו4 חודשים. במהלך הטירונות אבא שלי אובחן כחולה אונקולוגי סופני. קיבלתי את הבשורה קשה, אבא שלי הבנאדם הכי קרוב אלי. לצערי, המחלה אובחנה בשלב מתקדם ולכן לא היה בידי הרופאים את היכולות להציל את אבא שלי מכלל סכנה. כרגע, נשקפת סכנה ממשית לחייו - הרופאה אמרה שהיא משערת שתוך חודש יש חשש שהוא יילך לעולמו.
המצב נורא החמיר בזמן האחרון, עד כדי מצב שאימא שלי לקחה חופשה מחלה מהעבודה (דבר שלא קורה אף פעם). אבא שלי הפך לנזקק סיעודית - לא מסוגל ללכת לבדו, ולספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים ביותר. אני לא מסוגלת לנטוש אותו בימים הקשים האלה. הוא אפילו התמוטט בפניי מהכיסא כשישב לאכול .
קשה לי נפשית לראות אותו במצב הזה - כשאני בצבא אני אוכלת תסביכים שאני שם, רחוקה ממנו בלי שיש מי שישגיח עליו. אימא שלי לא יכולה תמיד להיות לידו.
היא צריכה גם לפרנס והיא גם צריכה לעשות סידורים בקופת חולים, ביטוח לאומי בשביל לממש את הזכויות שלו לקצבה וכו' .
המשפחה המורחבת גם לא תמיד זמינה לעזור - כל אדם ועיסוקיו עבודה .
רוב התקווה שאני אעזור בבית. וחוץ מזה, אני רוצה להיות עם אבא שלי בתקופה הזאת.

הבעיה שלצבא - יש את האינטרס שלו לנצל אותי כמה שיותר. אני לא יותר מאשר רכוש צה"ל. אני לא יכולה להוציא מיוחדת ללא אישור מפקד ולמפקד יש מן הסתם אינטרס שאגיע כל יום לעבודה עבור ביצוע מטלותיי. באמת - שהייתי משרתת בכיף כחיילת רגילה מן המערכת, בלי כאבי ראש ובלי הכל. אבל בנאדם לא יכול לבחור עבורו את גורלו. אני לא בחרתי שבשורת איוב כזאת תיפול על משפחתי.
אני פשוט כבר הגעתי למצב שכל זה כבר כבד עלי. כבר קשה לי לישון בלילה ולתפקד בצבא.

לכן, אני פונה אליכם בבקשה לעזרה . אולי מישו מכם באתר
יודע איזה זכויות מגיע לי בחיילת.
אני כן הוצאתי הת"ש 7, אבל עדיין .. זה כבר הגיע למצב קשה . שאפילו להתייצב ליום עבודה קשה כי אבא זקוק להשגחה ואימא לא תמיד יכולה.
אני ממש סובלת.
בבקשה, אם מישו יודע משו.. מכיר מישו.. שיכול לעזור לי.
לא נשאר לאבא שלי הרבה זמן.
בבקשה. כל עוד הוא בחיים - תעזרו לי לעזור לו. אני רוצה להיות איתו כמה שיותר.

נכון לעכשיו המפקדת אמרה שבסוף יום עבודה תקח אותי הביתה כי היא גרה איתי באותה העיר(חוץ מפעם אחת זה לא באמת יצא לפועל) והיא אמרה שאני אקח מיוחדות רק כשהיא לא נמצאת בבסיס. שוב פעם. האינטרסים שלה מול המצוקה שלי.
היא תעדיף שאני איעדר מהבסיס רק כשהיא לא צריכה אותי כמענה לעבודה.
היא ביקשה שלא אנצל את מחלת אבי, למטרותיי האישיות.
אני מתביישת שהיא אמרה לי דברים כאלה, אני גם ככה חווה דברים לא פשוטים בבית.

עם כל הכבוד לאינטרסים של צה"ל, אני אעדיף לחיות את שארית חיי בידיעה שהייתי עם אבא שלי ברגעים הקשים ולא ההפך.

אשמח לקבלת מענה, ואפילו עידוד.