היי המצב שלי קצת מסובך אז אני אנסה להסביר את עצמי טוב. אני כיתה יב והיתה לנו מסיבת סיום לפני כמה ימים. ההכנות למסיבה וכל המסביב תפסו השנה את רוב הזמן הפנוי שלי ומילאו אותי מבפנים. בכלל השנה האחרונה היתה מעולה בשבילי. הבעיה שעכשיו כשאסיים ללמוד הכל יהרס ואני אסביר: הגיוס שלי רק בדצמבר כלומר המון זמן פנוי בלי דרך למלא אותו, אני לא יודעת לאן אתגייס והכיוון הוא עתודה הבעיה שזה לא מושך אותי מאוד אלא את ההורים שלי בעיקר שהם אנשים פרימיטיביים וקשים ודווקא זה גורם לי לרצות להיות רחוקה מהבית. הם רוצים שאלמד קרוב לבית ואהיה קרובה אליהם. עצם העובדה שיש לי כמה חודשים להיות כל היום בבית מלחיצים אותי ממש. גם הקטע החברתי מלחיץ אותי. מלבד חברה אחת כל החברים שלי יודעים מה הכיוון שלהם ומאוד מחכים להמשיך הלאה וזה מתסכל שאני היחידה שרוצה להשאר באותו מקום. אני לא מרגישה מוכנה לעבור הלאה ולהתחיל חיים חדשים ואני גם לא רוצה במיוחד. קשה לי המחשבה שב1 לספטמבר אני לא אגיע לבית הספר ושלא נהיה כיתה יותר ושעם רוב האנשים אני אנתק קשר לגמרי ולא כי אני רוצה אלא כי אין ברירה. גם השנה היה לי קטע עם מישהו מהכיתה והקטע נגמר לפני כמה ימים רק כי אנחנו מסיימים ללמוד. זה לא היה קטע רומנטי אלא מיני אבל זה היה ממש כיף והייתי רוצה כל כך להמשיך את זה אבל זה לא אפשרי וכנראה שהוא רוצה את זה הרבה פחות ממני. כל אלה גורמים לי להרגיש ממש מתוסכלת ומדוכאת ואני באמת לא יודעת איך להמשיך מפה. יצא ארוך אז תודה למי שקרא הכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות