כן, זה ממש בסדר
אולי הכותרת נשמעת קצת מוזרה, אבל אני אסביר.
אני נמצאת עם חבר שלי ארבע שנים, אנחנו גרים ביחד משהו כמו שנתיים (קצת פחות). אנחנו מאוד אוהבים והקשר שלנו נורא חזק - אנחנו ברצינות החברים הכי טובים אחד של השנייה.
לפני שבוע הוא חזר מטיול של חודש בהודו עם חברים, וכששאלתי אותו איך היה הוא אמר שזה היה נורא מוזר כי בשבוע הראשון היה לו ממש נחמד ואחר כך כבר היה לו נורא קשה והוא כבר ממש רצה לחזור הביתה. הוא אמר שהוא נורא התגעגע וכל הזמן חשב שחבל שאני לא איתו בטיול ואיך הייתי נהנית.
מצד אחד חשבתי שזה נורא חמוד שהוא ככה התגעגע אליי, אבל מצד שני שמתי לב שזה הפריע לו. הוא אמר שהוא הרגיש נורא תלותי כל הזמן. שהוא נורא ניסה להנות ולהתרכז בטיול, אבל שהיה לו נורא קשה וזה קצת הלחיץ אותו שהוא לא מצליח בלעדיי.
אני מאוד אוהבת את כמה שאנחנו קרובים, אבל אני כן חושבת שזה חשוב מאוד שנצליח להנות גם לבד ולא רק אחד עם השנייה. אני, לדוגמה, טסתי לשבוע עם חברה לפני שנה לרומא וכל כך נהניתי - בכלל לא הרגשתי את מה שהוא מתאר. כלומר, כן התגעגעתי, והיו מקומות שחשבתי לעצמי שהם כל כך יפים ואיך הוא היה נהנה לראות את זה וחבל שהוא לא איתי כדי לחוות את זה גם, אבל אני לא יכולה להגיד שלא נהניתי.
בשורה התחתונה זה מרגיש לי מצד אחד מאוד נעים שהוא מרגיש כל כך קרוב אליי, אבל מצד שני זה קצת מלחיץ אותי שהוא חייב שאני אהיה נוכחת כדי להנות... מה אתם חושבים? לגיטימי? טבעי? או שאנחנו צריכים לעבוד על זה? ואם כן, אז איך?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025