מאז שהייתי קטנה היתי כל הזמן מנומסת, תמיד נחמדה ושקטה
פעם לפני כמה שנים הייתי במשבר והיתי פותחת חלונות בבוקר וצועקת על השכנים בני זונות תמותו אמן תשרפו בגיהנום וכל מני כאלה, כמו לעקוב אחרי אנשים וללחוש להם קללות,
זו היתה תקופה קשה אבל המעשים האלה היו משחררים והיה לי כיף
עכשיו אכלתי כל מני חרא מאנשים בוא לי לחזור להיות מופרעת,
זה כבר יוצא ממני בכל מני דרכים לא מזיקות, אובכן-לאחרים, אבל אני עדיין מנומסת ונחמדה ושקטה,
אבל לא בא לי להישאר טובה. פשוט לא מבינה למי זה טוב, לא מבינה למה אני צריכה את זה? מי קבע?
מה אתם היתם חושבים אם היתם פוגשים אותי במצב ה"רע" שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות