שלום, שמי ניצן, אני עם בן זוגי מזה שנה, אנחנו בני 26.
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה, מתאימים, מסתדרים טוב, רואים את החיים באותה צורה. אנחנו גרים יחד כבר מספר חודשים וברור לשנינו שהעתיד שלנו הוא יחד. אנחנו מדברים בחופשיות על חתונה וילדים.
לאחרונה צצות אצלי התנהגויות שאני לא אוהבת אך אני מרגישה שאין לי שליטה עליהן. אני ממש "מחפשת" אותו על דברים קטנים, חוזרת הביתה ובודקת אם הוא עשה כלים/כביסה/סידר את הבית/ השאיר דברים בסלון וכו'. (לרוב אני עושה את זה כי הוא לא ממש שם לב לדברים האלו, על אף שהוא כן מאוד משתדל בשבילי)
אם הוא זורק לי איזשהי הערה, גם אם היא הכי קטנה וחסרת משמעות, אני יכולה מאוד להיפגע ממנה ולחשוב על זה שעות ואולי אפילו ימים וזה כמובן ישפיע על היחס שלי כלפיו.
כל הדפוסים הללו היו גם בקשר הקודם שלי (קשר של 6 שנים), אך הקשר הקודם באמת משלב מסויים היה לי לא טוב, ובן הזוג הקודם גם לא גרם לי להבין שאלו סתם מחשבות, כלומר כן היו לו התנהגויות מסויימות כלפיי שרק גרמו לי להתנהג ככה יותר (אבל זה קרה לי איתו גם כשהכל היה טוב בינינו) ואילו כאן בן הזוג שלי מתייחס אליי מדהים ודואג לי ומכבד אותי.
אז למה כשקורה משהו כזה אני מיד חושבת שהוא מזלזל בי, שאני לא חשובה לו, שהוא לא אוהב אותי מספיק?
הייתי רוצה פשוט לדעת להחליק דברים כאלו, ולא לחזור הביתה ולחפש, ואם אני רואה שהוא לא החזיר משהו למקום, אז לא להתעצבן אלא להחזיר וזהו.
אבל אני מרגישה שאני פשוט כועסת עליו כל הזמן!
אני ממש חוששת שאני עולה להחריב את מערכת היחסים הזו במו ידיי עם ההתנהגויות האלו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025