זה הולך להיות ממש ארוך, מאד אעריך את אלה שיטרחו לקרוא עד הסוף ולעזור לי לעשות סדר במחשבות:
אני כל הזמן חוזרת לאותו נושא אבל הפעם לעצמי שזו תיהיה הפעם האחרונה שאעלה שאלה בנושא זה באתר. אני עוד בהתמודדות , הוא נפרד ממני לאחרקשר של שנתיים, בדיוק ביום שהיינו אמורים ל"חגוג" שנתיים . זה התחיל מזה שהוא אמר שהוא צריך פסק זמן, פשוט התקיל אותי הייי בשוק, הוא אמר לי את זה אחרי שהייתי אצלו סופ"ש וכשהחזיר אותי הביתה במוצ"ש בערב לפני שיצאתי מהרכב אמר לי אתזה חשוב לי לציין שרבנו באותו הסופ"ש, אבל לא מבינה למה לא שיתף בהתחלטה ופשוט הנחית את זה עלי.
למחרת זהו, כאילו אני והוא כבר לא מכירים, הוא עוד אמר לי " אם את צריכה משהו תתקשרי...לא בעצם עדיף שלא". אמרתי לו מה זה אמור להיות זהו אין כבר בוקר טוב ממך? אני אמורה תוך פחות מ 24 שעות כבר למחוק אותך מחיי?...
השבועות עברו אחרי שבוע שלחתי לו הודעה שאני לא יכולה להמשיך ככה וביקשתי שיבוא ושנדבר, דיברנו והיינו מרחוקים לא התחבקנו לא כלום פשוט הוא בא ודיברנו. אמר לי שעדיין "לא קיבל החלטה". כבר התחלתי להבין שזה הולך להיות אבוד למרות שעוד הייתה בי תקווה. כנראה שחייתי בסרט אני לא יודעת. ביקש עוד כמה זמן ואמר שזה לא יקח עוד הרבה, חזרתי ואמרתי לו " אל תשחק לי בלב גם ככה קשה לי ואני נותנת לך את הספייס שביקשת". לבסוף סגרנו שבשבת ניפגש והוא יגיד לי מה החליט. חייתי בתקווה שהכל יסתדר נצחק על ז ונחזור לאהוב, אחרי הכל גם כל התקופה הזאת ביגרה אותי מאד, היום בפעל הבנתי שפשוט רבנו על שטויות.
לצערי, האכזבה הגיע....לאחר שהוא התקשר פעם אחת ופספסתי את השיחה כי הייתי במקלחת וחזרתי אליו כבר לא היה מענה. לבסוף הוא שלח הודעה לאחר 3 שעות ב 7 וחצי אמר שפשוט נרדם וסגר את הפלאפון. כשהתכתבנו בוואטצאפ אמר לי " היום זה כבר לא יסצדר אני יוצא תכף בואי נעשה מאמץ וניפגש מחר". ואני סטודנטית הוא יודע שהימים שלי עמוסים. אמרתי לו שבסדר, לאחר כמה רגעים עם עצמי הבנתי שאני לא יכולה לתת לו לעשות מה שבא לו. חזרתי אליו ואמרתי לו אין לך מה למתוח אותי, אם הגעת להחלטה ואתה שלם איתה תגיד לי אותה עכשיו . הוא היה מופתע מזה שרציתי לקבל את זה בטלפון אבל כנראה שכבר הבנתי לבד מה יהיה הסוף. לבסוף אמר לי "את אחלה בחורה ובלהבלהבלה"...."אני רוצה את הלבד שלי לא מחפש כרגע שום דבר אחר". אנחנו בחודש יוני עכשיו, הוא נפרד ממני במרץ. החזרתי את עצמי ימים על גבי ימים לא להישבר לא לשלוח לו הודעה, כמה שהיה לי קשה בימי שישי, הוא ביקש להיפרד ביקש להיות לבד אז שיהיה. אני נלחמתי מספיק, עוד בתקופת הפסק זמן שלחתי לו פעם אחת כמה שהוא חשוב לי וכמה שאני רוצה לתת לזה צא'נס...שרק ניתן צא'נס שנדע שניסינו וא לא ילך אני אבין לבד, אבל עצם ההרגשה של ככה לוותר ושתיווצר הרגשה של פספוס אין נורא מזה. זה מכה בי כל פעם המחשבה שאם אם אצור איתו קשר כיום ואגיד לו " תקשיב אני מרגישה כאן פספוס השתנתי אני רוצה שנחזור בבקשה שניתן לזה צאנס" פוחדת לחטוף כאפה בחזרה של " אני המשכתי הלאה למה יצרת קשר בכלל" או שיש מצב שהוא גם לא יענה לי, ומה שהכי יחרפן אותי זה ה3 חודשים האלה שהצלחתי פשוט לנתק איתו קשר ולהרוס את זה ביום אחד בהיר ברגע שאצור איתו קשר מחדש. קשה לי אני ממשיכה לבדוק בוואטצאפ מתי היה מחובר, אפילו באפליקציה NOKNOK אני בודקת וזה ממש מוזר, למה הבנאדם מתחבר כל דקה לשם?...הוא מדרבר עם בחורות דרך הנוקנוק?
כן אני יודעת אני צריכה לחסום אותו מכל מקום אפשרי ולא לחשוב עליו...עשיתי את זה אבל זה פשוט חזק ממני. הרבה אומרים לי היה מה שהיה ואין טעם לחזור. אבל אני פונה אליכם ...באמת שאני רוצהלשמוע עצות וליישם אולי אחת ולתמיד אצטרך להבין האם יש טעם או אין טעם? אני שמה את האגו בצד.
תודה רבה לאלה שקראו וייעצו מעריכה מאד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות