שלום, אני בת 18 ויש לי חבר בן 20 כבר 3 שנים. קשה לי מאוד לפרגן לבן זוג שלי. אני מקנאה בו כל הזמן מכיוון שהוא כל כך מוצלח בכמעט כל דבר שהוא עושה . ישלו ביטחון עצמי גבוהה והוא טוב בהמון דברים. ואני פשוט לא מצליחה לפרגן! הוא יודע לשחות, אני מקנאה, הוא יודע לנגן על גיטרה, אני מקנאה. אתמול למשל הוא סיים קורס בצבא ונבחר למצטיין הקורס וקיבל סיכה, אני מקנאה!! פרגנתי לו אבל בזיוף מוחלט, מקנאה בלב. אני תמיד מרגישה לא מוצלחת לידו. כי הוא ככ מצליח. יש כל כך הרבה מקרים שקנאתי בו ולא ידעתי לפרגן. ובעיניי זה לא תקין, אני רוצה לפרגן לו בכנות ובתמים, באהבה. אבל הקנאה מתגברת עליי וזה בלתי אפשרי! הקטע אצלו שהוא הרפתקאן כזה, כל פעם יש לו תחביב או רעיון אחר וזה מה שעושה אותו למוצלח יותר, יום אחד הוא לומד פיתוח קול או גיטרה, ויום שני צילום (רציני- לא סתם דוגמאות ) וקשה לי עם כל זה . קשה לי פשוט לפרגן. ואז אני מוצאת את עצמי מתווכחת איתו למה הוא חייב לעשות כל כך הרבה דברים שונים. כבר קרתה פעם במהלך ה3 שנים שהוא אמר שהוא לא יכול יותר עם זה וחושב להיפרד, שזה הפך בלתי נסבל. אבל הבטחתי להשתנות והוא חזר בו. אז עכשיו אני מפרגנת לו בזיוף. למה אני לא מצליחה להיות פשוט שמחה בשבילו? למה הקנאה הזאת? אני מרגישה לא מוצלחת לידו כי הוא טוב בכל כך הרבה דברים איך אפשר לטפל בזה? כי באמת הוא בחור מדהים והקשר בינינו מושלם מלבד זה אנחנו אוהבים זה את זו מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות