לאחי הגדול יש אוטיזם ואחי הקטן כל הזמן אומר לו "אל תהיה אוטיסט"

יש לי אח גדול (בעל אוטיזם) ויש לי אח קטן, לאחרונה אחי הקטן אומר לו כל פעם שהם רבים ״אל תהיה אוטיסט״ (דבר שהוא בלתי אפשרי כרגע) וקצת עצוב לי לראות את הסיטואציה בין שניהם שאחד מתחיל ואז בתגובה השני מגיב ואז נוצר הבלאגן זה שובר אותי, בנוסף יש לי צרות בבית הספר הציונים שלי לא בפיסגה ואני ילדה בעל ביטחון עצמי מאוד נמוך, לא משנה כמה אני אתן מעצמי אני אף פעם לא אצליח להגיעה לתוצאה שארגיש שבתוך תוכי הצלחתי לא משנה כמה אנסה ואשתדל. הוריי גרושים, מאז שאני קטנה אני הפכתי ליחסית אחראית כדי להבין את המצב. ומצבי בבית הספר (גם מבחינה לימודית אבל גם מבחינה חברתית וקבלת זכויותיי מאוד קשה שם), בקיצור אני רוצה לעבור בית ספר מכיתה ג׳ אך כל פעם לא הצלחתי, לפני כחודש הייתה אמורה להיות לי ועדת השמה (דבר שחיכיתי לו כ״כ לדון על הדבר) אך אבי ביטל את ועדת ההשמה דבר שהוביל אותי למחורת לבכות באוטו אחרי בית ספר ובמקום לתת לי שנייה לדבר או להסביר את עצמי הוא פשוט צעק עליי ואמר לי שאם אני ממשיכה לבכות אני מוזמנת ללכת לאמא שלי בסוף השבוע (דבר שגם ככה הרגשתי רע הוביל אותי למחשבה שחשבתי חצי שנה מקודם, חשיבה להתאשפז), מפה לשם שאבא שלי קיבל את ההודעה מאמא שלי שזה מה שאני רוצה הוא ישתגע דבר שהוביל אותו לקחת לאח שלי את הטלפון שלו ולהתקשר אליי שאמא תחזיר אותי אליו הביתה כי זה שישי שלו (למרות שעד לפני שעתיים הוא אמר לי ללכת לאמא שלי) דבר שהוביל להרגשה של איום ועוד יותר אי נעימות וזה הוביל לדבר שרציתי לישון אצל הפסיכולוגית של בית הספר (כמובן שהיא אמרה לא בסוף), בקיצור אחרי שאמא שלי החזירה אותי אליו ניסיתי להסביר לו שאני מרגישה לו נעים בניהם (בינו לבין אמא שלי) ושאני רוצה לישון במקום נטרלי, אך הוא השתגע ופשוט צעקתי שהמקומות שהצגתי שהאנשים האלה הם לא בית מלון (ולא הכוונתי אליהם כך) ואחר כך הוא צעק עליי שאני לא בוגרת ושזה היום הכי עצוב בחיים שלו (שניסיתי לבוא לדבר איתו על הכל) ואחר כך את אמי הוא חסם בווטסאפ ואותי השתיק לשנה (זה קרה לפני שלושה שבועות), מאז יש בי את המחשבה והרצון שאני רוצה להתאשפז אבל לצערי שני הוריי לא מסכימים בזה וכל יום נהיה יותר ויותר גרוע, אתמול אחד המורים בבית הספר צעק עליי מבלי להבין את הסיבות שמה שעובר עליי וכמה אני רוצה להתאשפז ופשוט כ״כ נעלבתי שבמקום לשאול אותי אם הכל בסדר הוא פשוט מעליב אותי באמירות שהוא רואה מהעין שלו, ולא מבין כמה מצבי קשה ברמה שעכשיו אסור לי ללכת לדבר לעומק עם הפסיכולוגית של בית הספר (כי אבא שלי אמר לאחראית עליה שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן לשתף איתה פעולה) ושפניתי בשיעור שלו ליועצת כדי שתנסה להבין את מצבי, מתוך הדבר הזה יש לי כמה שאלות:
1. האם אני יכולה ללכת לפסיכולוגית ללא רשות ההורים?
2. האם אני צריכה לעשות משהוא, ואם כן מה?