נפגעתי ממנו והוא אפילו לא חושב על לבקש סליחה, מה לעשות?

אז ככה, היה לי חבר חמישה חודשים.
ביום חמישי שעבר בלילה הוא עשה משהו שנורא נורא הרגיז אותי ואפילו היה על גבול המכעיס [לא משהו שקשור בבחורה אחרת אגב], ואני אחרי סבלנות פוקעת, אמרתי לו בטלפון שגמרתי איתו וניתקתי לו[לא חכם לעשות דברים כאלה בלילה].

הסיבה היא שהייתי מדוכדכת ובמצב רוח רע הייתי דיי עצובה והיה לו אירוע ללכת אליו, דיברנו בטלפון והוא שאל אותי את רוצה שאני אבוא? אמרתי לו כן ושאין לי עצבים או כוח לצאת מהבית אז שיבוא אליי. ושיהיה אצלי ב12, 12 וחצי גג. מקסימום שיחתוך מהאירוע מוקדם. והדגשתי את זה שהוא יגיע עד השעה 12 וחצי.

אממה, שאני מחכה, והוא לא מתקשר. בשעה אחד ורבע בערך, הוא מתקשר ושואל אותי איפה את. והוא עוד אומר לי בטלפון שעכשיו השעה 12:15 [רשמתי למעלה אמרתי לו שגמרתי איתו וביי.]
הוא התקשר שוב, אמר לי שהוא שתה קצת באירוע, וכשזה נגמר חברים שלו המשיכו לשבת ולשתות, והוא ישב איתם קצת ושתה עוד והוא לא שם לב מה השעה כי גם לא התקשרתי והוא בא עכשיו. הוא התקשר אליי ישר אחר"כ, דיברנו כמה דקות, סיכמתי עוד פעם את השיחה ב"תמחוק את המספר שלי ותמחוק את הפרצוף שלי ותמחוק אותי מהחיים שלך אני גמרתי איתך וביי". וגם אמרתי לו תעוף לי מהחיים.

אני לא קטנונית ולא התעצבנתי על זה שהוא איחר ברבע שעה או כמה דקות.. התעצבנתי על היחס המזלזל, הלא אכפתי הזה, שאתה יודע שחברה שלך בבית מבואסת, מבקשת ממך שתבוא, ושעובר עליה משהו- ואתה יושב לך באירוע, ממשיך אחרכ לשבת עם חברים, מתמסטל, ושם עליי ועל המצב שלי פס. וזה לא הבן אדם שאיתו אני רוצה להיות. חוסר אכפתיות בעליל. אני רק כותבת את זה והרצון לשלוח לו הודעה בשביל לסיים יפה יורד פלאים.

הוא אמר לי בשיחה של הכמה דקות שנמאס לו שאני כל פעם שוברת את הכלים ועוד בגלל אי הבנה. [גמרתי איתו דיי הרבה פעמים והוא תמיד נלחם, אבל הפעם זו היתה סיבה מוצדקת לגמריי]

בקיצור, עבר כבר שבוע וקצת..
קשה לי עם העובדה שהקשר שלנו נגמר בצורה המגעילה הזאת. נגמר בכעס, בעצבים ובדרך מגעילה. אני ל-א רוצה לחזור אליו. ועדיין, מרגישה משום מה שהוא כועס עליי אפילו שאני זו שנפגעתי. אני כל הזמן חושבת על איך זה נגמר וזה מקשה עלי להמשיך הלאה, מאוד

ההתלבטות היא כזאת -
אם לשלוח לו הודעה רק לשם סגירת המעגל היפה ושתהיו שלמות עם עצמכן שזה נגמר בדרך מכובדת וראויה?
משהו בסגנון כל העניין שקרה בנינו לא היה מתאים, אני מאחלת לך המון בהצלחה?
או שעדיף לא לשלוח כלום? זה יושב לי על הלב חזק כי הבן אדם היה מאוד קרוב אליי.

זה היה אירוע של חבר ואף פעם לא קרה מצב כזה בגלל זה התפלאתי. במשך השבוע כמעט ואין לו זמן אליהם כי הוא נמצא איתי לרוב, וגם כשהוא היה איתם הוא תמיד היה מתייחס ודואג להתקשר אליי. הוא אומר שהבעיה שעירבבה פה את הכל הייתה השתייה, אני מחזיקה בדיעה שאם היה לו מספיק חשוב לבוא ולהיות איתי הוא מלכתחילה לא היה גורר את עצמו למצב שהוא לא שם לב מה הוא עושה.

אני עדיין בהתלבטות אם לשלוח לו את ההודעה הזאת. מרגיש לי שהוא זה שפגע בי ובסוף אני זאת שמורידה את הכובע. לא נעים בכלל

מה שמעצבן אותי שזו בכלל אני שמצפה לסליחה, סליחה על ההתנהגות הזאת ובהצלחה בהמשך. ונראה לי קצת מוזר שאני זו שצריכה לבוא במטרה לסגור את זה יפה כשהוא זה שפגע והתנהג לא יפה. הוא בכלל זה שאמור לעשות את זה אחרי המצב שקרה.