אני והבת זוג שלי כמעט שש שנים ביחד. בשנה האחרונה הגעתי למסקנה שהיא לו זו שתיהיה שאציע לה נישואין, מרגיש שהיא לא האהבה הכי גדולה שיכולה לי להיות, זו פשוט הרגשה כזאת. אני לא מתגעגע אליה כלכך במהלך השבוע אלא געגוע די קטן אך לא מטורף. אני מרגיש שאני בכלל לא מסוגל להגיד לה שאני אוהב אותה ולדבר על רגשות בכלל אני חבויי לידה.
בעבר נפרדנו לחצי שנה, ובחצי שנה הזו היו רגעי געגוע אבל העברתי את הזמן בכיף עם בנות אחרות ואיך שראיתי אותה בארומה (עבדה שם) משום מה הזמנתי אותה ליומולדת שלי בפאב ושם התנשקנו וחזרנו, הייתי דיי בשוק מהחזרה ולא עיקלתי את זה, נתתי לרגשות זמניים להוביל, אך הגעתי למסקנה שזו לא האהבה הכי גדולה של כי אף פעם לא הרגשתי שאני מאוהב בה עד כדי קח שאמות בשבילה.
הבנתי שאני לא אוכל לשנות את ההרגשות שלי ולא רוצה לייבש אותה יותר ורוצה להיות איתה אמיתי כי עם הזמן זה פיתח אצלי חרדות פחדים והמון מחסומים לדבר איתה ואני רוצה לצאת מזה ולשחרר את זה.
איך אוכל להסביר לה כמו שאני מסביר פה כדי שהיא תבין שעלינו להיפרד כי ההמשכיות כאן לא תעזור כי אין כיוון יותר בקשר הזה ובטח לא לכיוון של מיסוד
כי בעבר שנפרדנו לפני חצי שנה לקח לי כמה ימים כדי להצליח להיפרד ממנה כי פשוט לא נתנה לי לעזוב וסירבה בתוקף להיפרד. רק אחרי כמה ימים הסכימה.
אני לא רוצה ששוב הפרידה הנוכחית תיהיה כמו הקודמת. בבקשה עזרה ממכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025