נפרד ממני אחרי שלוש וחצי שנים, זה סופי? או שהנתק עכשיו יעזור?

שלום,אני בת 21 וחבר שלי בן 25,אנחנו ביחד כבר שלוש וחצי שנים,תמיד היינו מאוהבים בטירוף,הוא לא הפסיק להגיד לי כמה שאני האחת שלו ואהיה אישתו,שהוא מאוהב בי וכמובן עוד הרבה דברים אחרים וזה היה גם הדדי:)אנחנו זוג שמי שרואה אותנו מהצד מלא מאמין שאנחנו כל כך הרבה זמן ביחד מרוב שאנחנו נראים מאושרים ומאוהבים. הוא החבר הראשון שלי והראשון בהכל(אפילו נשיקה ראשונה) תמיד דיברנו על חתונה ועל העתיד,היו לילדים העתידיים שלנו כבר שמות אפילו חח ותכננו לעבור לגור ביחד בשנה הקרובה ולהתחתן בערך עוד שנתיים,הוא אף פעם לא נלחץ מהמחשבה על זה ולעיתים היינו מדברים על זה מיוזמתו...כמובן שכמו כל זוג גם אנחנו רבים(לרוב בטלפון) וחווים משברים אבל דואגים להשלים באותו יום. לאחרונה אנחנו חווים משבר שמבחינתו התוצאה היא פרידה ממני. לפני שלושה שבועות היה לו יום הולדת,קניתי,עשיתי,השקעתי ופינקתי,היה מדהים ורומנטי ויום אחר כך המשבר התחיל מזה שרבנו בטלפון על זה שהוא לא יכול להתמודד עם מצבי הרוח שלי ושקשה לו...זה התפתח לריב של צעקות ובכי מצידי,הוא העלה פרידה כאופציה. אותו יום בערב נפגשנו כדי לדבר על זה והייתי צריכה לשכנע אותו להישאר איתי ולעזור לשנינו לצאת מזה,הוא החליט לנסות...מאז הוא התחיל ללמוד,הוא גם עובד כמנהל סניף ככה שהוא תמיד חינב להיות זמין,לפעמים הוא צריך לעבוד יותר,לפעמים להחליף את אחד העובדים שהבריז והזה לפעמים גם לבטל ערבים איתי. ידעתי שהוא התחיל ללמוד ושמהר מאוד המציאות תשתנה,כמובן שאצטרך לראות אותו פחות ולהיות סבלנית אבל אני יודעת שזה בשביל העתיד של שנינו...התחלתי לשים לב שלראות אותי זה לא היה בראש סדרי העדיפויות שלו ותהיתי לעצמי אם זה כי הוא לחוץ כרגע כי הוא עובד ולומד,אבל גם אם היינו מדברים בטלפון או בוואטסאפ הוא נהטה קר ויבש אליי ולא הבנתי למה הוא מתנהג ככה ולמה אני צריכה לספוג את זה...התשובה שלו בכל פעם הייתה שקשה לו ושהוא צריך שקט. נעסיתי להיות סבלנית ולהבין אם זה מצב רוח שיעבור אבל זה כבר היה שבוע שלא קיבלתי ממנו את היחס שהייתי רגילה אליו וכל הזמן ביקשתי ממנו תשובות...יום אחד דיברנו בטלפון והוא התפוצץ עליי ואמר שהוא נפרד ממני ניתק לי בפנים ומחק את התמונה שלנו בפייסבוק והוריד את מערכת היחסים שלנו...נפגעתי ממנו מאוד,נלחצתי מהאפשרות של לאבד אותו לנצח,התחלתי לחשוב אולי אפשר לסדר את זה אבל הוא לא נתן לי הזדמנות לדבר,התקשרתי אליו ושלחתי לו מלא הודעות במשך שבוע...רציתי שניפגש כדי לדבר על הכל פנים מול פנים שכן לנסות לתקן קשר בטלפון כשאין לו סבלנות זה בעייתי,הוא התעצבן מזה שאני פשוט לא מניחה לו ושולחת לו הודעות שקשה ורע לי ככה אבל באמת התגעגעתי אליו ופחדתי שההחלטה שלו לגבינו סופית...במשך הימים ניסיתי להבין ממנו אם שקא ממנו זה מה שיעזור אבל הוא ענה שהוא חושב שכן,התשובה לא הייתה חד משמעית וזה בילבל אותי. אתמול הוא נפרד ממני סופית אחרי ששיגעתי אותו בטלפון בתקווה לראות אותו השבוע...הוא חסם אותי מהכל וגם מהפייסבוק,הוא אמר שהוא חשב על זה הרבה זמן ומבחינתו זה סופי. היום באתי אליו כי לחסום אותי פנים מול פנים הוא לא יכול...ביקשתי ממנו רק עוד כמה ימים שבהם לא אתקשר איתו דבר שקשה לי גם ככה ושנדבר שבועמהבא.מרוב שהוא כעס שבאתי הוא היה עקשן ואמר לי לצפות לאותה תשובה ושזה לא ישתנה. ביקשתי ממנו הזדמנות אחת או לפחות לשנות את דעתו עד שניפגש שבוע הבא ואמר שינסה אבל הוא לא מבטיח כלום,אני לא יודעת אם הוא באמת לא רוצה אותי בצורה כל כך חד משמעית כי הוא עצבני עליי שלא נתתי לו שקט מוחלט והוא עושה לי דווקא או שהוא כבר באמת לא רוצה אותי...הוא אמר שהוא לא כועס עליי ולא שונא אותי ועדיין אוהב אותי אבל שהוא עצבני עליי...אני לא יודעת אם תקופה של שלושצוחצי שנים ביחד שווה שתסתיים אחרי שלושה שבועות בהן הכל היה לא במצב הטבעי שלנו ועם הרבה סערת רגשות של שנינו...הוא יודע שהוא לא ימצא מישהי טובה ומושלמת כמוני(מבחינתו) אבל גם היום כשביקשתי שיחבק אותי רק כדי שאוכל ללכת איכשהו בהרגשה טובה הוא כאילח עשה לי טובה שחיבק אותי...אתם חושבים שכמה ימים של שקט מוחלט בהן אין לי איך לתקשר איתו ואין לו איך לדעת מה קורה איתי יעזרו או שנראה לכם שזה סופי?