היי לכל מי שקורא.
אז ככה, יש לי סינופוביה (פחד מכלבים) מגיל קטן.
כשיש כלב במקום פרטי- אני בוכה
כלב מתעטש - אני בוכה
כמה כלבים במרחק כמה מטרים ממני במקום ציבורי - אני בוכה
כלב רץ אחרי - אני בוכה
כלב בא אליי - אני רצה או צורחת
אני מגיעה למצב שאני לפעמים עוברת כביש למדרכה המקבילה אם יש שני כלבים במדרכה שאני הולכת בה, אני מפחדת כ"כ וזה משגע אותי כבר.
המשפחה שלי ממש ממש רוצה להביא כלב הביתה, והם לא שמים על הפחד שלי לפעמים כי הם חושבים שאני לא באמת מפחדת. ולפני כמה ימים הם דיברו על איזה כלב להביא הביתה, משמרות, גודל הכל.. ואני רק מהמחשבה על הסיטואציה הזאת אני בכיתי.
היו רק 2 כלבים שהתקרבתי אליהם כל החיים שלי. אחד מהם היה גוסס ככה שידעתי שאין שום סיכוי שהוא יינשך אותי או יקפוץ עליי או משהו ככה שלא היה לי בעיה להתקרב אליו, וגם אז אני לא הייתי קרובה אליו יותר מדיי. והשני פשוט הייתי בודדה עם המשפחה וישבתי ואז הכלב היה לידי והרגשתי שיש לי עם מי להיות,וגם זה אחרי יום וחצי שכל מה שעשיתי בנוגע אליו זה לברוח. אחרי שבוע נדרס.
אני בן אדם שבדרך כלל חזקה, אני מראה רגשות והכל, אבל אני לא בוכה מעצב, רק משמחה. אם אני עצובה, אז אני לא בוכה, לא בקטע של "חוסר רגישות" אלא אין לי את הדחף הזה לבכות. אבל אם זה מגיע לכלבים אז אני בוכה כל פעם מחדש, וברור שגם במצבים שאני נהיית ממש עצובה מהם.
אבל גם לא כל פעם שכלב מתקרב אליי ודברים כאלה אני בוכה, 60% בוכה, 40% בורחת.
הפחד הזה גם לא מפריע לי עד שאני בוכה.
מה לעשות? איך להפסיק לבכות מכלבים?
אני מצרפת תמונה כדי שתבינו איך אנשים עם סינופוביה רואים כלבים, או מרגישים לגבי כלבים.
ובבקשה, אל תכתבו "הכלב זה החבר הכי טוב של האדם" , "איך אפשר לפחד מכלבים, הם כל כך חמודים", "תתגברי על זה וזהו".
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025