היי
ההורים שלי גרושים מאז שאני זוכרת את עצמי..
תמיד הייתי באה אל אבא שלי בסופי שבוע ואז חוזרת הביתה, אל אמא שלי.
הגיע גיל ההתבגרות והתחלתי להשתנות, נהייתי אדם שונה ממה שהייתי, אבא שלי עדיין זוכר אותי כילדה צדיקה ללא שום כוונות רעות.. אבל אני לא, כלומר אני לא איזו רוצחת סדרתית כרגע, אבל הוא לא יודע מה אני משום בחינה.
מבחינה חברתית, מבחינה לימודית, מבחינת תכונות והתנהגויות, ומבחינת מראה חיצוני.
כשאני רואה אותו אני תמיד אתלבש הכי פחות חשוף שאפשר, כי הוא יעיר לי על זה, אני אבוא אליו ללא איפור ,כי הוא יעיר לי על זה, אני לא אפלוט אפילו קללה הכי קטנה, כי כמובן, הוא יעיר לי על זה. והרשימה עוד ארוכה..
נמאס לי לשקר לו בפרצוף, ואני משקרת לא בגלל שאני מתביישת במה שאני, אני משקרת כי אני מפחדת שהוא יגיב בצורה לא טובה ל״שינוי״ שעברתי, שהוא בכלל לא עד אליו..
אבא שלי טס בתחילת השנה למשלחת בארצות הברית, הקיץ אני טסה אליו לחודש, הכל כבר קבוע, קניתי כרטיס, עשיתי ויזה.
לפני כמה שבועות אבא שלי התקשר אלי ואמר לי להביא בגדים נאותים, לא להביא שורטים ״ושטויות״.
בנוסף אני לא אופתע שהוא לא ירשה לי לקנות דברים מסוימים כמו איזה לק או חולצה מסוימת..
הוא תמיד אומר לי לא להסתובב עם בנים, שלא אגרר לאקטים מיניים, לא לצאת מאוחר מהבית שלא אגרר למצבים מסוימים..
אבל אני כן
אני כן מסתובבת עם בנים כי הם חברים קרובים שלי.
אני כן יוצאת מאוחר כי אני נהנת מזה.
אני כן.
הפואנטה שלי בכל זה היא מה לעשות.. איך להפסיק את כל השקרים האלה..
איך להראות לו מי הבת שלו באמת?..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות