איך אפשר להעביר חיים שלמים רק בחברות ואפס משיכה מינית?

אני נשואה בערך 3 שנים+2 ילדים מתוקים. את בעלי הכרתי באתר הכרויות ויש בייננו קשר מעולה(צוחקים על אותם דברים יש לנו אותם דעות כמעט בכל נושא ) ואני בכוונה אומרת קשר ולא תקשורת כי אם היתה לנו תקשורת טובה אולי היינו הולכים לטיפול מיני/זוגי אבל היות ובעלי לא מעוניין להתעסק בנושא המיני שלנו כי הוא חושש שזה יפריד ביננו אז אין לי עם מי לדבר -אז לכן התקשורת שלנו לא הכי טובה שיש . בניגוד לקשר הטוב שלנו המשיכה מינית אפס ענקי !!! גם מצידי וגם מצידו .במהלך החברות זה לא כל כך הפריע כי הייתה בייננו חברות עמוקה וטובה ושכבנו לעתים קרובות מתוקף זה שהיה לנו המון זמן פנוי רק לשנינו וגם היה לנו צרכים אנושיים שלנו... היום המצב הרבה יותר חמור כי אין לנו זמן בכלל להיות לבד ואנחנו גם לא נמשכים אחד לשני ככה ששום צד לא מתאמץ ליזום סקס או בכלל מגע כלשהו . אני באופי שלי מאוד אוהבת מגע ליטופים חיבוקים שבאים מאהבה וסקס כמובן וכשאין לי את כל זה אני מתה מבפנים, אני לא יודעת מה עם בעלי בעניין חוץ מפעם אחת שהעליתי את זה שזה ממש חסר לי והגענו למסקנה שזה חסר לשנינו אבל אין משיכה בננו ולדעתו עדיף שלא נדבר על זה ולא נהרוס את הקשר בגלל זה, כאילו הוא השלים עם זה שהוא לא נמשך לאישתו אבל לי זה לא ברור. אבל מאז אני כבר לא מדברת אתו על זה רק מתה מבפנים עד שלעתים קשה לי לנשום רגיל, אין לי שמחת חיים ולא רצון לטפל בבית או בילדים ואפילו חוסר מוטיבציה לטפח את עצמי -למרות שטיפוח והגינה אישית תמיד היו מקום ראשון אצלי. פשוט אין לי שום מוטיבציה לכלום ולשום דבר. אני לא יודעת מה לעשות ומאיפה לשאוב את הכוחות להמשך? לעתים עולה לי המחשבה שהילדים יגדלו קצת וכשאני יתבסס כלכלית אני ירצה להתגרש ממנו כי איך אפשר להעביר חיים שלמים רק בחברות ואפס משיכה מינית? עצוב לי שאני כותבת את זה כי יש לי ילדים קטנים ואני לא רוצה להרוס להם את החיים, אבל מה הפתרון להמשיך לחיות ככה כשאני מתה מבפנים והעיקר הקשר ? ואם כן מאיפה אני ישאב כוחות לחיים האלו ? ואם לגבי האפשרות השנייה איך אני גורמת לילדים שלי אפס כאב ?
כי אני לא רוצה שהמצב האישי שלי יפגע בילדי . אבל אני מרגישה ממש בפני מדרון חלקלק לדיכאון עמוק

אשמח לשמוע עצות מועילות ויעילות...
תודה מראש לכולם !