ההורים פרימיטיביים, ולא סומכים עלי

אני בת 20, ההורים שלי מאוד פרימיטיביים, כבר מספר שנים שאני סובלת מהבעיה הזו שהם מגבילים אותי בשעה שאני אמורה לחזור הביתה, שעה שהיא לא אחרת מהשעה 00:00. חשבתי שאחרי בתי ספר התיכון משהו ישתנה, שאחרי שירותי הצבאי ישחררו קצת, שאני יהיה מתישהו בחיים "אדון לעצמי", שידעו לסמוך עליי כבר.. שיפסיקו "לחנוק" אותי.
בכל פעם שאני חוזרת הביתה אחרי השעה 00:00 אני צריכה לעבור מדור גיהינום.
למשל השבוע הגעתי הביתה [אחרי שהתקשרו אליי עשרות פעמים שאני אחזור כבר בטונים מזוויעים וקללות אין סופיות, (מה שגם נורא מביך שהחברים שומעים מהצד..)] בשעה 2:30.
כל האורות בבית דלוקים, ההורים מחכים לי ערים.. כרגיל.. ומתחילים בלירות לעברי מילים: את מטומטמת, מנוולת, זולה, זונה, כלבה מפגרת, שתהיי בלי אבא ושזה יהיה על מצפונך, אין לך תיקון, שהשם יקח אותך, התחלנו לקחת כדורי שינה בגללך, עוד ינקמו בך את זבל, אין לנו שינה בגללך... ועוד כל מיני צרורות של ברכות שאפילו לא נעים לי לכתוב.
הם גורמים לי להרגיש שאני עושה משהו לא בסדר, הם לא מבינים שאני ילדה באמת טובה, הם לא מבינים איזה "זבל" יש בחוץ וכמה אני שומרת על עצמי.
חברים אמרו לי שאני צריכה להראות להם איך בחורות מתלבשות ומתנהגות לפי תמונות בפייסבוק- זה לא עוזר. אמרו שאני צריכה לשבת איתם לשיחה ולהסביר להם שאנחנו כבר בשנות ה2000, שאין פה מקום לפרימיטביות, שאני כבר בת 20 וסבלתי מספיק, שיסמכו עליי, שאני לא הלכתי וגם לעולם לא אלך למסיבות ומועדונים, שזה בכלל לא מדבר אליי, בילויים מהסוג הזה אף פעם לא "עשו לי את זה". שאני עם חבר'ה טובים(את רובם הם מכירים)- אך גם זה לא עוזר.
הם גם לא מבינים שיש מקרים שאני לא יכולה לחזור בשעה 00:00 כי כל החברים רוצים להשאר(לא מגבילים אותם.......) ואני לא אחזור לבד.
אני יוצאת אולי פעמיים בשבוע, ולעולם לא בשישי.
שלא נדבר על הקטע שהם טוענים שאם אשכב עם בחור אחשב "פסולה" מבחינתם, שהם לא יראו בי הבת שלהם, שזה זול ודוחה ושאף גבר אחרי זה כבר לא ירצה להיות איתי כי אני כבר "טמאה".
בלילה יש לי מצפון שמא יקרה משהו חס וחלילה ושזה יהיה בגללי.... שאולי אני באמת בחורה "רעה".. אני יודעת שזה לא נכון, וזה הכל בגלל הפרימיטיביות המוקצנת מצידם, אבל עדיין המחשבות עולות, על כרית מוצפת דמעות.
ניסיתי כבר הכל, כלום לא עוזר, אני ממשיכה לספוג ולסבול בילוי אחר בילוי שאני חוזרת הביתה. ולעבור מדורי גיהנום שיכולים להמשך עד הבוקר.
חשוב לציין שאני לא ממשפחה חרדית וגם לא יכולה להגדיר אותנו כדתיה.
משפחה מסורתית.
אם יש לכם עצות או רעיונות איך לשנות את המצב.. כל דבר.. אשמח לשמוע
המיואשת................