שלום לכולם,
אני בזוגיות עם מישהי כשנה וחצי ואנחנו מאורסים כבר כשלושה חודשים (הכל קרה אצלנו מאוד מהר, כבר מתחילת הקשר עברנו די מהר לגור יחד וכו׳). אני בן 30 והיא צעירה ממני בחצי שנה.
היא אישה מדהימה מכל הבחינות וכזו שתתאים להיות אמא לילדיי, כמו גם מגיעה ממשפחה טובה שאני אוהב (כן אני אוהב אפילו את ׳חמותי לעתיד׳). הזוגיות שלהו מושלמת פרט לדבר אחד -
אני מרגיש כל הזמן צורך חזק לשכב עם עוד בחורות ומתגעגע לתקופת הרווקות שלי. נמשך להמון בחורות שהן לא בת הזוג שלי.
יש לציין שהתחלתי ׳לפרוח׳ בגיל מאוחר יחסית, ומרגיש לי שלא מיציתי את הרווקות כלל או כלל. רוצה לטעום עוד ועוד... אני נהנה מיחסי המין עם בת זוגי אבל המשיכה שלי אלייה היא לא באותה הרמה שבה אני רוצה כל כך לשכב עם האחרות.
אילו הייתי רק אני בסיפור הזה, כנראה שהייתי בוחר לעזוב אותה ולחזור לרווקות. אבל ברור לי שזה ירסק אותה, אין סוף לאהבה שלה אליי, כמו גם שתהיה לזה השפעה גדולה יותר - כיוון שכל החברות שלה, משפחה וכו׳ מכירים אותי ויודעים על האירוסין.. ( אני לא יודע מה היא מסוגלת לעשות לעצמה עם כזו בשורה). לא אוכל להתסכל להורייה בעינים אחריי שאשבור לביתם את הלב ככה...
מה גם שאחרי הכל אוכל לגלות תוך זמן מה שהכל הבל הבלים (אני אדם רגשי ופחות חומרי על פי רוב) ואצטער על העזיבה.
אני לא יודע האם ואיך לעשות זאת, ונמצא בהתחבטויות גדולות. חבר שהתייעצתי איתו אמר שאני צריך לחשוב רק על עצמי כשאני מקבל את ההחלטה ושאנשים מתגברים על הכל... אני מסכים איתו בגדול - ובכל זאת....
יש לי תחושת בטן מאוד לא טובה עם העניין הזה.. מרגיש לי שאם אעשה את זה, אני לא אוכל להישיר מבט לאנשים בעיניים ולומר להם שכך נהגתי - אפילו למשפחה שלי, להורים שלי וכו׳..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות