יום כיפור ואני דתייה, הקשר שלי עם אמא שלי לא כל כך טוב, אני שונאת שהיא מסתכלת עלי, כי תמיד היא מסתכלת במבט כזה של בוז, ואז אם היא רואה אותי עושה משהו טוב בעיניה אז היא פתאום קופצת וחופרת לי על זה, וזה משגע אותי ומגעיל אותי.
אני לא מדברת לידה על דברים חשובים לי או שמבאים אותי, וברור שלא מתפללת לידה, שלא תראה חלילה שאני לא כופרת ולא דפוקה כמו שהיא טוענת.
ביום כיפור חשוב לי להתפלל במניין, בחיים לא התפללתי בכיפור בבית הכנסת כי היא נמצאת שם ובוהה בי כל הזמן, אז יוצא מזה שלא היא ולא אני מתרכזות בתפילה.
זה מוציא אותי מדעתי, כי אני בת 18 ואין לי מושג איך הולכות התפילות של יום כיפור, ואני גם לא אדע כל עוד היא בסביבה ):
גם ככה קשה לי להתפלל ליד הרבה אנשים, כי התפילה בעיני היא דבר אישי ופרטי, אז אני מגיעה לבתי כנסת רק בשבת בערב שזו תפילה שאני אוהבת ולא מוותרת עליה (: וגם כי אמא שלי אף פעם לא מגיעה אליה.
אז מה לעשות?
כבר שנים אני מתפללת לבד בבית, זה נוח לי, אבל לא משמעותי כמו בבית הכנסת. ואני רוצה לנסות.
אני לא מסוגלת להיות שם, כי אני לא צריכה את הצביעות של אמא שלי אח"כ ורוצה להתרכז בתפילה.
האם התפילה במניין לעומת לבד הרבה יותר משמעותית?
תודה רבה
וגמר חתימה טובה לכולם!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025