מצפים ממני לפחד בגלל שנאנסתי אבל הספיק לי להיות בדיכאון! למה מזכירים לי את זה?

אוקי, דבר ראשון אני יודעת שזה אתר לעצות אבל אני פשוט חייבת לפרוק את זה מעצמי. אז לפני כמה חודשים כתבתי באתר שהוטרדתי מינית על גבולה נאנסתי ( הכניס לתוכי אצבעות ) בגיל 12 וסיפרתי להורים שלי רק לפני חודש - חודשים שזה קצת יותר משנתים אחרי..... בכיתה ו׳ כשזה קרה היתה סגורה בתוך עצמי עם שלוש חברות טובות ולא הייתי מוכנה להיפתח לאנשים חדשים כי פחדתי.... מתחילת כיתה ז׳ הטראומה קצת עברה לי והתחלתי להיפתח לאנשים חדשים. לפני שסיפרתי להורי סיפרתי לחברה מאוד טובה שלי שישכנע אותי לדבר איתם. לאט לאט נפתחתי וסיפרתי ליותר ויותר אנשים.... אני לא הייתי מגדירה אותי כמקובלת אבל יש אצלנו 10 בנות בכיתה ( אני לא לומדת בכיתה רגילה - כיתת מצוינות ) וכולן חץ מאחת חברות טובות שלי ולפחות חמש יודעות, וגם יש לי יחסית הרבה חברות בשיכבה.... וכמעט כולן כבר יודעות כי הנושא הזה כבר פחות מציק לי מבעבר.... אבל אני רואה שיש כמה בנות שחושבות או שמשהו איתי לא בסדר או שאני משקרת כי אני ילדה מאוד מאוד אופטימית, הבנתי שחיים פעם אחת ואני לא הולכת לעצור ולהרוס לעצמי את הילדות.... ואני מרגישה ממש לא בסדר אם עצמי כי אני כאילו מאוד שמחה למרות מה שעברתי.... ונניח היתה לנו סדנת חינוך מיני ודיברו איתנו על אונס וכאלה וחברה שלי ( מתוך דאגה כמובן ) כל הזמן שאלה אותי אם אני בסדר והרגשתי כאילו אני חייבת להיות מדוכאת! כי איך ילדה שעברה את זה לא תרגיש מדוכאת שמזכירים את זה....? בנוסף מי שעשה לי את זה היה אחד הידידים הכי טובים שלי, והחלטתי לא להגיש תלונה כי אני לא רוצה להרוס לו את החיים..... ועוד פעם אני מרגישה כאילו אני חייבת לעשות את זה כאילו חברות שלי שואלות אותי איך אני יכולה להתחשב בו אחרי מה שהוא עשה והן די צודקות אבל מאז אני לא מדברת איתו ולא באלי להתחיל עם כל המשטרה וכל זה. גם היה לי חבר שהיה הכי מקסים בעולם, אבל לא העזתי לספר לאמא ואבא שלי שיש לי חבר כי אחרי שסיפרתי להם מה שקרה לי הם אמרו שהם לא רוצים שזה יכניס אותי לטראומה מבנים וכל מיני כאלה והייתי בפסיכולוג בגלל זה.... ועוד פעם, כולם מצפים ממני שאני יפחד שיהיה לי חבר בגלל מה שהיה.... ואני פשוט מציתי את זה! זה הורג אותי! אני בכיתי כמעט כל יום במשך חודשים בכיתה ו! הספיק לי להיות בדיכאון! באלי להינות ולא שאנשים יזכירו לי את זה כל פעם שאני מכירה אנשים חדשים או נמצאת עם בנים.....בסוף אגב נפרדנו כי אנשים כל פעם הזכירו לי את זה והתחלתי לפחד שיקרה לי משהו עוד פעם ורק חיפשתי לריב איתו כדי להיפרד! והוא באמת מתוק ממש ומקסים והוא בחיים לא היה עושה לי משהו כזה! ואני עדין אוהבת אותו.... אבל אחרי כמה שרבתי איתו ופגעתי בו אין לי כבר סיכוי.... סיפרתי לו הכול, על למה נפדתי ממנו ומה קרה וחזרנו להיות ידידים ( בערך ) אבל הוא כבר אוהבת מישהי אחרת..... תודה למי שקרה עד הסוף וממש סליחה על החפירה