היי, אשתדל לעשות זאת כמה שיותר ענייני, תמציתי ואובייקטיבי.
את שירותי הצבאי התחלתי במה שנחשב הטופ שבקורסים הצבאיים.
מבחירה, החלטתי לפרוש מן הקורס מגוון סיבות שתלויות בי וכאלה שלא ( בחירה שהתבררה כטעות)
לאחר מכן, החלטתי שאני מנתבת את שירותי הצבאי לתפקיד פקידותי פשוט- שוב, מבחירה, עם שעות נוחות ותנאים טובים. כיום אני פקידה בחיל האוויר.
אני סובלת מכל שנייה. חוסר המעש מטריף אותי. אני מרגישה שתאי מוחי מתנוונים להם לאיטם וכן בזבוז מוחלט של זמני, יכולותיי ונתוניי. כמו כן, האנשים די מעפנים. הבחורה היחידה שאיתי, קשה לי להסתדר איתה ( באמת שאני מנסה ) ואני מרגישה בדידות נוראית.
אני חוששת שהרוטינה הזו תביא אותי למצב קיצון..
ניסחתי בראשי כמה כיוונים אופציונליים לשנות את המצב, כמובן עם הרבה מאבקים ומזל.
אחד מן הכיוונים הוא לצאת לקצונה. א. לא בטוח שיאשרו לי מבחינת הקצאה וב. השיבוץ אחרכ מלחיץ נורא, לא באלי לסבול בתפקיד נוראי מעבר לנדרש ממני.
חלום נוסף שעדיין לא ויתרתי עליו הוא לשרת כ פ''פ ( פקידה פלוגתית ) ביחידה מובחרת כדוגמת 51, 669 וה"יחידה" בירוקים. אבל, המזל פסח עליי, ואיני בעלת פרוטקציות, אך עם הרבה מוטיבציה ונתונים מעולים.
השאלה שלי, עד כמה רצונותיי, ובמיוחד השני (ה-פ"פ) הם חלומות או שמא ברי השגה ?
אני מדמיינת את השירות שלי כשירות כיפי, מעניין והדגש- על אנשים ברמה ואנשים טובים.
הצעות/ שיפורים / עצות יתקבלונה בברכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות