בוקר טוב אנשים,
אשתדל לא לחפור יותר מדי. אני והאקסית שלי לא בקשר. היא עובדת בחו"ל בעגלות ולדעתי אמורה לחזור בערך עוד חודשיים לארץ. הפרידה הייתה לפני מעל שנה וחצי. לאחר מכן שמרנו המשכנו לשמור על קשר. לפעמים יותר ולפעמים פחות - אבל קשר תמיד היה. הקשר נותק סופית כשטסה לחו"ל. בשבוע הראשון שלה שם שלחה הודעה ודיברנו שיחת חולין רגילה ומאז כלום. ככה שלושה חודשים. לא יודע מה איתה והיא לא יודעת מה איתי (מה כבר יכול להיות איתי...).
חשבתי שאצליח להתקדם. חשבתי שאשתחרר ממנה עם הזמן. האמת שבהתחלה אחרי שטסה הרגשתי טוב יותר אבל בשבועות האחרונים אני מרגיש נפילה. כאילו אני שוב חוזר אחורה. אני מרגיש את זה. אני שוב מנתח את המצב, נזכר בעבר, מרגיש לפעמים געגוע גדול. אני כמעט ולא מדבר על זה עם אנשים כי באיזשהוא מקום אני מרגיש דפוק - כולם הצליחו להתקדם ואני לא, ולא רק שאני לא מתקדם אני לפעמים מרגיש שאני רק הולך אחורה.
קשה לי לעבוד על אחרים ובעיקר על עצמי. כשאני אומר לעבוד אני מתכוון להגיד ולהראות שכבר לא אכפת לי, שאני רוצה מישהי אחרת, שאני כבר לא חושב עליה, שאני שם זין, אבל בתכלס....אני חושב עליה המון. מתגעגע אליה מלא. מחכה שהיא תיצור איתי קשר. מחכה שהיא תחזור לארץ ותדבר איתי. מחכה לראות אותה. לנשק אותה, לחבק אותה. אני מרגיש שהיה בינינו משהו חזק ועוצמתי, למרות שעם הזמן הדברים לא הסתדרו. לא סתם שמרנו על קשר שנה אחרי הפרידה.
אני כאילו חי בעולם של פנטזיות, אבל בסופו של דבר היא שם ואני פה. אין קשר בינינו ואולי גם לא יחזור להיות. אני לא רוצה ליזום את הקשר בעצמי. לא יודע אם זה נכון בשבילי לחזור למערבולת הזאת שוב. בנוסף מפחד שהדברים מבחינתה יהיו לא רלוונטיים. בכול זאת שלושה חודשים עברו מאז שדיברנו. לא יודע מה איתה, איפה היא ועם מי היא נמצאת. אבל שוב יש בי את הציפייה שהיא תיצור קשר שתחזור לארץ, שהיא תרצה להיפגש. יש בי את הציפייה שנחזור, שדברים ילכו טוב בינינו. אני עדיין אוהב אותה ואני מאמין שהיא אותי. אני באמת באמת אוהב אותה, אבל אני תוהה לעצמי אם אלו סתם עוד חלומות במגירה או מציאות שיכולה להתגשם.
תודה לתומכים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות