לפני חצי שנה עברתי לבאר שבע, התשתית כבר הייתה קיימת.. משפחה קרובה, עבודה טובה וחברה אחת מאוד טובה מהצבא. מפה לשם עברתי לגור עם החבר והקשר שלי עם אותה חברה די התפוצץ עקב זאת. מאז אני לבד, עובדת בעבודה שמרבית האינטראקציה שלי עם אנשים היא וירטואלית או לחילופין עם גברים בני ארבעים פלוס. נאמר שאני לא ממש בעמדה לקשור חברויות חדשות, האמת גם לא בלימודים. נמאס לי מהלבד אני אדם שאוהב את החיים וחי בשביל לצחוק ולהנות. אני מעולם לא שפטתי אחרים וחברים קיימים (רחוקים ממני) תמיד באים אליי בשביל עצה. אך הפעם אני מוצאת את עצמי בצד שני של המטבע, כן הסנדלר הולך יחף. איך אני מוצאת חברים חדשים? אומרים שאת כל החברים הטובים מכירים בתיכון ובצבא.. כולם אצלי נשואים פלוס ילדים ולא באותו הראש או אזור חיוג.. כל החברות הטובות שלי מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד אמרו לי ששנאו אותי בהתחלה כי חשבו שאני "סנובית", כי יש לי "חזות מרשימה ומאיימת..." איכשהו הביישנות והחיצוניות שלי תמיד פורשה בצורה שכזו ומנעה ממני להתחבר. אני מודה שקשה לי גם להתחבר אבל כשאני חברה אני חברה עד הסוף. עכשיו פשוט לבד לי.. חבר שלי מכיר אנשים בקלות ואני נשארת אי שם מאחור וזה מעיק, מעולם לא הייתי תלויה באף אחד ואינני מתכוונת להתחיל! אז איפה מוצאים חברים חדשים? עוד שותפים לפשע... תודה מראש על התשובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות