אז ככה אני נערה בת 17 והייתה לי חברה שהייתי משתפת אותה בהכול ממש חברה של סוד או כמו בת בית אצלנו יש לנו הרבה במשותף ...אנחנו לומדות בתיכון ושתינו תמיד מחזיקות את אחת השנייה עם כל הקשיים שם.... לפני כשלוש שנים היא חלתה באנורקסיה ומאז היא השתנתה באופי וההתנהגות , למרות זאת אנחנו עדיין היינו החברות הטובות ,לפני כחצי שנה היא פשוט נהיתה אובססיבית כחפיי בקטע מלחיץ היא אמרה לי מה לעשות ומתי ואיך הרגשתי שאני פשוט אסירה אגב אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות או להרגיש מנוצלת .. אבל לקחתי בחשבון שהיא כנראה עדיין חולה ,היא התחילה להחטיף לי ואף גם למשוך בשערי ממש כבר נהיה לי נשירות חמורות היא הייתה גם מדברת מלוכלך כלפיי מילים שהן פוגעות ובכול זאת שתקתי .
לפני כחודשיים היה וויכוח טיפשי והיא הילדותית מביננו ותמיד ניסיתי לוותר או להתפשר אבל היא התחילה לנצל את זה והתחליה להתנהג כלפיי בזילזול וזה הגיע למצב שהיא מרימה עלי טונים מול אנשים ,הרגשתי כמו שק חבטות שלה או כמו איזה סמרטוט ...ובאותו יום היא פרקה עליי הכול ולאחר שהיא נרגעה היא פיתאום חייכה אלי וביקשה שאביא לה משו ..הייתי כ"כ עצבנית אבל החזקתי את עצמי ופשוט היסתובבתי והתעלמתי מימנה ....אני אומרת ברוך שפטרנו מימנה
אב הבעיה מתחילה כאן... היא התחילה להסיט ידיד טוב שלי ואף חברות טובות ... ואיך שהוא גם אבא שלי לצידה וזה מתסכל כי הם לא מוכנים לישמוע את הצד שלי ...
וזה פוגע לי בחיי חברה אני פשוט מרגישה כבר ריקה .. לכול אדם שמרגיש רע יש לו למי ללכת לפרוק לפחות אדם מוכר אחד אבל לי לא נישאר
מה עושים????
אני כבר לא יכולה לסבול אותה היא מתגרה בי בכוח אבל אני פשוט מעלמת ומנסה להמשיך הלאה ולהראות שאני חזקה אבל כשאני לבד אני בוכה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות