אני בת 25, רווקה כבר כמה שנים טובות.
היו לא במהלך השנים האחרונות כמה בני זוג וקשרים, אבל מאד קצרים.
היה לי קשר אחד אמיתי של 3 שנים שנגמר לפני חמש שנים.
מאז עברתי תקופות של סטוצים, קשרים לא מחייבים, ריגושים ואז נרגעתי בשנתיים האחרונות וחיפשתי משהו יותר רציני והשתוקקתי כבר לזוגיות.
כולן מסביבי בזוגיות, מתחתנות, מחליפות בני זוג ואני מרגישה כאילו יש איזו בעיה איתי... אני לא מצליחה להכנס לנישה הזאת.
אני מודה שאני מאד בררנית, אך מצד שני, לא מצליחה בשום מצב לתת צ׳אנס למישהו שאני לא נמשכת אליו.
נורא עצוב לי... אני גם מרגישה מבוישת מהמשפחה ומהסביבה וכאילו אני חייבת בתוך תוכי לתת הסברים למה אין לי בן זוג במהלך כל השנים האלה, מה שבתכלס אין לי. אין לי שום הסבר למה זה ככה.
בשבוע האחרון תפסו אותי לשיחה שני בני זוג של חברות כאשר הייתי במפגש חברתי עם החברות שלי. הם מאד אוהבים אותי ואומרים שאני מקסימה ומצחיקה וכו׳... אך הם אומרים שהם חושבים שאני אישה חזקה מידי, שאני לא נותנת לגבר להוביל אותי אלא מובילה אותו, שאני צריכה להיות קצת פחות דומיננטית, להוות פחות איום על גברים מפני שאני בחורה משכילה וקרייריסטית וגברים מחפשים להרגיש שהאישה שלהם תלויה בהם וכו׳...
אני מתוסכלת בטירוף כי אני אכן אישה דומיננטית, אני ממש לא פמיניסטית אבל כן אני לא רואה את עצמי נזקקת לגבר שיפרנס אותי ושואפת להגיע להישגים מרשימים בעצמי.
מבאס אותי שיש המון גברים שתופסים את זה כאיום או מחפשים מישהי עם קצת פחות שאיפות.
תקנו אותי אם אני טועה... הלוואי שתתקנו אותי.
בכל מקרה, מה הייתם ממליצים לי לעשות?
לשחק משחק של בחורה שקטה וביישנית או להיות כמו שאני עכשיו (מה שלא מביא אותי לזוגיות)?
עזרתכם תהיה מבורכת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות