אני לא יודעת מה לעשות . אני אבודה בחיים שלי . לא מצליחה לשמוח.. לא מצליחה לבטא את עצמי בחברה.. או שאני משחקת מישהי שהיא לא אני או שאני מרגישה בודדה... אני מפחדת ממפגשים חברתיים.. אני לא בדיכאון או משהו, פשוט, כאילו אני מרגישה שאין לעולם מה להציע לי. אמרתי להורים שלי שכשאגדל אנירוצה להיות סופרת, והם צחקו ואמרו שאין מזה פרנסה. אמרתי להם : אבל אמי אהיה שמחה. הם אמרו לי: לא יהיה לך כסף, את לא תהיי מאושרת.. אבל מה עדיף? אין סופרים מצליחים? אני כאילו כל הזמן מרגישה מדמיינת ומצפה לעתיד. אבל בתכלס, כשהוא מגיע? אני מחכה לעתיד הבא.. מרגישה שחיי מתפספסים ומשהו עוצר בעדי.. חוסר ביטחון, אולי סוג של בעיה חברתית?
כל פעם שאני מנסה לדבר על זה עם אמא שלי היא לא באמת מבינה אותי. היא רק אומרת לי: אני מאמינה בך, תתאמצי. וזה לא עוזר לי ..
אולי אתם יכולים לעזור לי? אני ממש הולכת ומתחרפנת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות