היי,
ההערכה העצמית שלי נראית מאוד גבוהה ויציבה מבחוץ, אבל בסוף היום, כשאני עם האוזניות שלי והשירים, אני מגלה שהיא מאוד נמוכה.
זה מוביל לזה שאני - בתור אדם חברתי ופופולרי יחסית, נהנית במהלך היום.
אני נמצאת בעבודה ותמיד יש צחוקים איתי, ועם החברות מהלימודים אני מדברת על הכל ועושה כיף, ואם אני יוצאת זה בכלל רק להנות כל היום.
בסוף היום, שאני חוזרת הביתה, אני הולכת למראה, מחייכת קצת לעצמי שאני נזכרת במה שחוויתי ובהנאה, ואז לאט לאט ממלאה אותי כזאת תחושה של ריקנות, כאילו ניפחתי בלון שעות והוא בווום. מתפוצץ לי בפרצוף.
אחרי הריקנות הענקית מגיעות המחשבות השליליות.
אני מתחילה לשחזר את מה שהיה, ופתאום זה נראה לי כל כך מגוחך ועל מה בדיוק צחקתי לפני שעה? איך הרגשתי שאני נראית טוב בכלל? אני פשוט חתיכת מכוערת. איך נהניתי? בטח כולם היו מתים שאני אפסיק לחפור ואתן להם קצת מנוחה.
זה פשוט מדכא אותי. אני בוכה קצת בלילה אחרי כזה יום, ואז התחושה הדיכאונית נשארת איתי למחרת, וזה יוצר אצלי משוואה.
ככל שהיה יותר כיף אתמול = יום למחרת יהיה יותר דיכאוני.
עכשיו התכתבתי בקבוצת וואצפ חדשה עם אנשים שאני אוהבת. כל ההתכתבות צחקתי בקול. ירדנו אחד על השני, הסתלבטנו היה כזה חמוד.
כמה דקות אחרי, הנחתי את הפלאפון בצד וההרגשה הזאת הזדחלה לה.
אין לי כח לערב שלם של הרגשה מגעילה.
אוף.
קשה לי כבר להנות. אני מפחדת ממה יקרה אחרי זה. זה כמו גלגל שלא נעצר.
אולי פשוט עדיף לי להסתגר בתוך עצמי וכלום לא יקרה לטוב או לרע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025