אני מיכאל ואני תלמיד כיתה ט׳ אני יספר לכם קצת רקע עלי:
בכיתה ז (סוף ו) החלטתי לעבור לבית ספר שונה מהחברים שלי ובשנה הזאת חוויתי דיכאון רציני והיה לי מאוד קשה, שנה לאחר מכן חזרתי לבית הספר בו לומדים חבריי (לשעבר), ובגלל שלא שמרנו על קשר כבר לא ממש הייתי חבר שלהם חוץ מ-1, השנה עברה דווקא ממש טוב למרות זאת והייתי די שמח. השנה הזאת גם הייתה נחמדה, לא מדהימה כי היה לי מלא לחץ בלימודים (שנה הבאה אני עושה בגרות 5 יחידות במסגרת בר אילן) אבל נחמדה. מאז כיתה ז אהבתי להיות לבד ותמיד לא היה לי כוח לקבוע והעדפתי להיות לבדי.
בדיוק היום חזרתי מחופש פסח, בבית הספר היה בסדר אבל כשחזרתי הביתה ראיתי את אחותי שחזרה הביתה (לומדת בחיפה-אני תל אביבי), הלכתי לקנות לי אוכל וכשחזרתי היא כבר עזבה. אני לא יודע למה אבל כשראיתי שהיא עזבה הרגשתי פתאום עצב כזה ובדידות: ההורים שלי עובדים עד ממש מאוחר, אח שלי לומד כל היום ואני בכל מקרה לא איזה חבר איתו, ואחיות שלי שהייתי איתן בקשר טוב ותמיד נהניתי איתן עזבו את הבית ללימודים. אני לא יודע בכלל למה אני עצוב, כי כמו שציינתי אני כזה ילד מתבודד ולא הרגשתי כזה עצוב מאז כיתה ז׳. אני לא יכול להפסיק לחשוב על זה וקשה לי. למה זה קורה לי? זה יעבור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות