אני מאוד אוהבת לטפס (בולדרינג למי שמכיר - טיפוס בלי חבל על קירות נמוכים יחסית), ולפני שהתגייסתי הייתי הולכת לקיר טיפוס פעמיים-שלוש בשבוע וממש נהניתי שם, זה היה הזמן שחיכיתי לו רוב השבוע. בגלל שהייתי מלשבית ועבדתי בעיקר בשיעורים פרטיים הייתי פנויה בבקרים שבהם לא הרבה אנשים היו בקיר, והיה לי ממש נחמד ככה - לא היה צפוף מדי, אבל כן היו אנשים שהיה נחמד לטפס איתם.
עכשיו, מאז שהתגייסתי, אני יכולה לטפס רק בשישי שבת, והבעיה שבימים האלה יש שני מצבים לקיר - או שהוא מפוצץ לחלוטין במטפסים, צריך לחכות המון זמן לכל מסלול ובאופן כללי אני לא ככ נהנית מהאווירה העמוסה, או שיש המון ילדים שרצים בכל מקום ואז ממש מפחיד לטפס, כי עם כל כמה שהם חמודים הם מתנהגים בצורה ממש לא בטיחותית, והמון פעמים קורה לי שבאמצע טיפוס פתאום ילד רץ מתחתי או אפילו מתחיל לטפס מתחתי, ואני צריכה לקפוא ולהתפלל שלא אפול.
בהתחלה כשהתגייסתי הלכתי לקיר כמעט כל שבוע אבל לאט לאט זה נהיה יותר מבאס ואני כבר כל פעם מתכוונת לבוא, ואו שאני באה ויוצאת מבואסת או שאני כבר מחליטה מראש לא ללכת כדי להתבאס. זה הגיע למצב שעכשיו אני ברגילה, תכננתי לטפס מלא ובסוף הלכתי רק פעם אחת ויותר לא רציתי לבוא כי היה לי ממש לא כיף בגלל כל הילדים שהיו.
ממש עצוב לי על זה שאני צריכה לוותר על התחביב שלי בגלל זה, מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025