חברה שלי סטודנטית לא שיגרתית. היא לומדת, עובדת. משהו שתמיד רציתי.
בחורה טובה חייכנית, יש לנו קשר די טוב. הבעיה העיקרית שלי איתה שהיא תמיד עסוקה. כשאני אומר 'תמיד', זה שפשוט צריך לקבוע מראש להיפגש-אין ספונטני. אפילו בטלפון זה בעייתי וכבר אסביר למה.
הבחורה מטיילת המון, הרבה ישיבות עם חברים,הפלגות לחו"ל וטיסות לחו"ל.
אין לי בעיה שיש לה חיים, יש לי בעיה שקשה להשיג אותה בטלפון כי רוב היום היא עובדת, לומדת ובעיקר עם חברים. אני מרגיש מקופח/מוזר. לא טוב לי להיות במערכת יחסים שאני על טיימר בלדבר עם החברה שלי (והיא לא נותנת לי הרגשה מגעילה או משהו אבל תוך כמה דקות הבחורה עם 30 איש שבאו לבקר אותה ואין לה זמן אליי) היא עושה טיול קבוע לפחות פעם בחודש לחו"ל. הזמן שאנחנו מבלים ביחד מובהר שבוע מראש כי יש לה לימודים ועבודה...ובעיקר חברים וחו"ל.
יצאתי עם חברים שלה אבל אני פחות מתחבר לטיפוסים, מעבר לזה שהיא לא רוצה שאצטרף לטיולים שלהם כי היא אומרת שאנחנו לא מספיק זמן ביחד.
מרגיש שאני במערכת יחסים עם אשת עסקים ולא סטודנטית. אני בתואר שני, היא בתואר ראשון. מבחינתה היא לא רוצה חתונה וילדים בשנים הקרובות ואיך אומרים? הזמן לא מחייך לי. אני גם לא רוצה לבזבז אותו על לא כלום.
אני לא יודע מה לעשות, אני יודע שאיכפת לה ממני ושהיא אוהבת אותי, הזמן שאנחנו ביחד הוא תמיד מדהים אבל איך ממשיכים? למרות שטוב לי איתה אני חושב על לעזוב על החוסר זמן וההרגשה שמתקבלת בעקבות לכך
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות