חרדי ורוצה הסכם ממון שלא מקובל אצלנו, לפרק את השידוך או להמשיך בלי הסכם?

שלום לכולם. אני מצטער על האורך אבל בבקשה תשקיעו דקה זה חשוב לי מאוד.

קצת רקע: אני חרדי בן 25, ואני כרגע בפגישות עם בחורה שאני מרגיש שכנראה (מאה אחוז אי אפשר לדעת עד שנסגור באמת...) ש'זה זה'. הכל זורם ואני נהנה מאוד מחברתה והזמן טס ביחד וכו' וכו'.
אצלנו (במגזר הספציפי שלנו בתוך הציבור החרדי עצמו) מקובל ששני הצדדים מחתנים את הזוג 'חצי-חצי' בעלות החתונה+שכירות דירה לחצי שנה/שנה ראשונה, ומשם הזוג ממשיך בכוחות עצמו.
העניין הוא שאני בחור שעובד כבר כמה שנים ובמצב כלכלי מבוסס+ אפשר לומר.
ב"ה יש ברשותי כסף להתחיל משכנתא לדירה, פלוס רכב ועסק ששייכים לי, ולכן עכשיו שראיתי שזה מתקדם למקום טוב, ההורים שלי ניסו לברר מה קורה עם הצד השני מבחינה כלכלית, ומתברר לנו שההורים שלה לא מוכנים לתת מעבר לעלות החתונה+שכירות דירה לכמה חודשים ראשונים לזוג. - כלומר כמו מה שמקובל במגזר שאליו אנחנו משתייכים. *****חשוב לי להדגיש זה לא משהו חריג אלא ככה כולם נותנים אצלנו במגזר*****.

מכיוון שכך אז אמרנו להם שנכון אנחנו לא יכולים לבוא בדרישות כי אין הרבה סיכוי שנמצא מישהו מהמגזר שלנו שבאמת ייתן כמו מה שאנחנו נותנים, ולכן אנחנו מעוניינים בהסכם ממון, וזה כי נכון שעכשיו הכל וורוד ונראה טוב וכו', אבל אם ח"ו מתישהו החבילה תתפרק, לפחות לא אשאר בלי שקל לעורי.

{במידה והם היו מביאים לפחות סכום כלשהו, גם אם לא כמו מה שאני מביא אלא אפילו שליש מזה, אז לא היינו דורשים הסכם ממון כי אז במקרה של גירושין ח"ו מחלקים חצי חצי אז נגיד שזה עוד בסדר איכשהו.. אבל כרגע הם לא מביאים כלום, ורק רוצים שבמקרה של גירושין הם ייקחו חצי מהכל אם לא יותר?!?!}

ומה שקרה זה שכשההורים שלה שמעו את זה הודיעו מיד שלא נשמע כדבר הזה ואין על מה לדבר וככה אי אפשר להמשיך. כלומר - הם לא מוכנים להוסיף מעבר למה שהמגזר שלנו נותן - שזה המינימום של החתונה ושכירות קצת, והם גם לא מוכנים שנחתום על הסכם שבמידה ולא ילך טוב, לפחות לא ייקחו את הכל.
(אישית אני חושב שכתובה זה הסכם ממון לכל דבר שהוא עבור האשה בלבד אז למה זה כן טוב?!)
הסיבות שלי לחשש הם כי יש לנו במשפחה הרחוקה (בני דודים) כמה מקרים של גירושין שעלו בהרבה מאוד דמעות וכספים אדירים ואני מדבר על עשרות/מאות אלפים של עורכי דינים ודירות וכו'. אני מאוד חושש מדבר כזה, ומצד שני אני גם חושש להפסיד את הבחורה ואח"כ להתחרט על זה אם לא אמצא מישהי שככה כיף לי איתה כמו עם זאת.


שורה תחתונה:
כסף כבר הבנתי שבמגזר שלנו לא ייתנו, אז רצינו שלפחות יבטיחו שבמקרה של גירושין לא ייקחו את מה ששלי מההתחלה.

אמא שלי והמשפחה שלי טוענים: שלא תעיז להתחתן בלי הסכם. חכה בסבלנות אתה תמצא מישהי שתסכים לזה.
אבא שלי והשדכנית טוענים: אין סיכוי שתמצא מישהי מהמגזר שלנו שתשמע הסכם ולא תברח - ולכן תיקח את זאת ותתפלל שיהיה בסדר.
ואני באמצע עם כל אי הנעימות שבדבר.
מה לעשות?!