אני בת 19,
חיילת. לא עובדת. הצבא מכיר במצב שאבא שלי חולה סרטן סופני אז מאפשר לי להיות לרוב בבית. אז אני עוזרת להכין לו אוכל, לנקות ומנסה לעודד אותו.
יש לי אחות גדולה שעברה לגור רחוק מאיתנו, כל פעם שהיא מגיעה לביקור אני נכנסת ללחץ מה היא תגנוב הפעם. פעם היא לקחה לי את החולצה האהובה עלי מי"ב, בטענה שתחזיר ולא החזירה. החולצה הזאת מסמלת עבורי משו, וזה מרתיח שהיא לקחה לי אותה. היא לקחה לי בכללי מלא בגדים לאורך השנים. היום היא לקחה לי זוג כפכפים, בהתחלה שאלתי אותה היא שמה אותם והיא סימסה לי בחזרה "אופס לקחתי אותם".
עזבו, בצד שזה דברים חומריים שאפשר לקנות . זאת לא הנקודה. דבר ראשון, אני לא שוחה בכסף. אני חיילת ולרוב צריכה להיות בבית ולעזור לאבא שלי. דבר שני, זה הנקודה הזאת של הזלזול - שהיא מרשה לעצמה לקחת לי את הדברים כי היא יודעת שהיא גרה רחוק ואני לא אסע במיוחד אליה כדי לקחת אותם וגם כשניסיתי לקחת אותם היא התחילה לבלבל לי את המוח שהיא לא זוכרת איפה היא שמה אותם כבר. ושלישית, היא יודעת שההורים שלי לא כל כך יתמכו בי בנושא.
כשפניתי לאבא שלי, הוא כמעט הרים עלי את היד ואמר לי לסתום את הפה. לפעמים אני מרגישה שהוא מנצל את המחלה שלו בשביל להוציא עצבים עלי ועל אימא שלי. ואימא שלי? אם אני אפנה אליה היא פשוט תגיד לי לקנות כפכפים חדשים וזהו.
הם פשוט מפספסים את הנקודה, שאחותי חוצפנית.
אני מיואשת כי כל פעם שהיא באה לבקר אני צריכה לאכול את עצמי מה היא תגנוב הפעם.
אל תגידו לי להחביא את החפצים שלי. אתם יודעים כמה חפצים יש לי?, ולעזאזל זה הבית שלי! אמור להיות המקום מבטחים שלי. למה לעזאזל אני אמורה להחביא בבית שלי חפצים?! תנסו להזדהות עם המצב שלי, שמישו פולש לפרטיות שלכם וכל פעם גונב לכם משו אישי שלכם. איך אתם תרגישו?
אני פשוט מיואשת. מיואשת. מחפשת פיתרון יצירתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025