אני רושמת את זה עם דמעות בעיניים..
נמאס לי, פשוט נמאס. אני באמת אנסה להסביר בקצרה, אם זה בכלל אפשרי.
בכל מקרה, הלכתי עם אמא שלי באוטובוס וישבנו הכי מאחורה. בקיצור, היה סבא אתיופי זקן כלשהו, ולא היו מקומות אלא רק מקום אחד ליד סבא זק אחר (לא אתיופי). אותו סבא זקן ניסה להיכנס לשבת במושב שליד החלון שהיה בעצם ליד אותו הזקן האחר, ואותו זקן אמר לו שהוא לא רוצה לשבת לידו בגלל שהוא ׳אתיופי׳.
אותו זקן נעלב, והיה מושפל ברמות מטורפות, כי כל האוטובוס שמע את זה, וחשוב לי לציין שהייתה בחורה צעירה לא אתיופית שהגנה עליו, והייתה מזועזעת מהמקרה, ונתנה לאותו זקן אתיופי לשבת במקומה. אם לא הבנתם אני אתיופית, ואמא שלי ראתה את זה והייתה מזועזעת. רציתי לבכות, באמת התאפקתי.
בכל מקרה, זה מקרה אחד מאלפים. נמאס לי פשוט מהכל, כל הגזענות, אפילו באתר הזה עצמו! אחת שאלה ממש ממזמן אם ״להרחיק את בנה מהחברים האתיופים שלו״. אנחנו באמת עד כדי כך גרועים? בגלל שיש לנו צבע שונה אנחנו פחות טובים משאר העדות? מה עשינו? מה זה מגיע לנו? אני רוצה להיות בארץ שאני באמת שייכת אלייה, שזאת אתיופיה עצמה! נמאס לי, אני היחידה האתיופית בחבורה, וחברות שלי תמיד צוחקות על אתיופים. פעם אחת שאלתי חברה אחת ״למה התלבשת רק בשחור?״ וצחקתי.
ואז היא אמרה ״כי אני רוצה להיות שחורה כמו האתיופים״. באותו הרגע צחקתי אבל בלב רציתי לבכות.
אני בן אדם כל כך רגיש, מספיק להגיד לי מילה אחת ואני מסוגלת לזכור את זה עד יותר משלוש שנים.
באמת אם הייתי יכולה לבחור איזו עדה להיות, זה היה העדה האתיופית! נמאס לי מהגזענות, השוני שלנו, כולם חושבים שאנחנו רעים כל הזמן! למה אני צריכה להיכנס לחנות ולראות את המוכרים מסתובבים לידי בשביל לראות שאני לא גונבת משהו, אבל כשזה מישהו לא אתיופי אז לא?! נמאס לי מהגזענות, אני רוצה להרוג את עצמי כבר. נמאס לי, נמאס לי, אין לי חברים אתיופים, והייתי מתה לפחות לאחד, בשביל לא להרגיש שונה! נמאס לי מהגזענות הזאת, בא לי להיות באתיופיה, להסתובב ברחובות ולדעת שאני לא שונה מכיוון שכולם כמוני. נמאס לי, לא בא לי לחיות יותר, לא בא לי פשוט, זהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות