בתקופה האחרונה אני שונאת את עצמי. שונאת את איך שאני נראת, את איך שאני מתנהגת, את איך שאני דופקת לעצמי את החיים כל פעם מחדש והורסת כל דבר טוב שקורה לי. זה לא פעם ראשונה שיש לי תקופה כזו. הפעם האחרונה שזה קרה היה לפני טיפה יותר מחצי שנה כשרבתי עם החברה הכי טובה שלי. זה היה בדיוק בחופש הגדול וכל החודשיים לא הייתי יוצאת מהבית, הייתי רק אוכלת ישנה ובוכה. העלתי המון במשקל. בכל אופן אחרי חודשיים כאלה הכרתי מישהו שנעשה החבר הכי טוב שלי וללא ספק אני יכולה להגיד שהוא הוציא אותי מהמצב בו הייתי. אחרי כמה חודשים הקשר שלנו נעשה יותר מידידים והתאהבנו אחד בשני. הוא היה הכי מדהים אליי בעולם והיה לנו כל כך טוב ביחד עד שיום אחד במפתיע לגמרי הוא נפרד ממני. הסיבות לא ממש ברורות לי עדיין. ומאז אני מרגישה שאני פשוט בדיכאון. זה מן כאב כזה שלא עוזב אותי לרגע, כל הזמן לחשוב עליו ולהאשים את עצמי במה שקרה. זה לחשוב דברים כמו ״אם הייתי יותר כוסית הוא לא היה עוזב אותי״ ולמרות שאני יודעת שזה מטומטם אני מאמינה לזה. וזה לא רק מראה חיצוני זה גם אם הייתי פחות קנאית או פחות חופרת או אם הייתי נותנת לו יותר או שוכבת איתו אולי הוא לא היה עוזב אותי. וזה הרגשה נוראית, פשוט הרגשה שאני שונאת את עצמי כל כך. זה כבר כמה חודשים מאז שנפרדנו ואני לא מצליחה לקחת את עצמי בידיים ולחזור לעצמי. אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם עצמי, נגמרו לי הכוחות כבר לנסות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025