כשהייתי קטנה חגים היו דבר נפלא, בגדים חדשים אווירה שמחה. אבל ככל שאנינגדלה אני לא רוצה קשר לאנשים האלה שיש לי קשר דם איתם.
הסבתא המניפולטיבית שכל שנה זה החג האחרון שלה ולכן אנחנו חייבים להיות איתה בכל חג.
אבא שלי שמסכים שנבוא רק אם כולן באות כי אני זה לא מספיק, אבל אם אנחנו לא באות שחכנו אותו והוא לא חשוב.
אמא שלי שחייבת שהכל יהיה דרמטי שהיא תצא קטנה חלשה מסכנה וכולם בעיקר אני אשמים לה
כל ארוחת עם האנשים האלה זה עוקצנות כלפי,השפלות השתקות ,ובגדול הם שונאים אותי ואני אותם.
והחגים ניהיו סיוט, אני צריכה לספןג ולספוג ולספוג ובסוף לצאת אשמה כי לא בקשתי את הסלט בטון שהתאים להם לשמוע.
כל שנה זה התנהלות שלכולם מותר לזה שחשוב לאחר ,לזה שחשוב לו לאכול כי הוא רעב,לזה שבא לו לחם בשולחן חג....רק לי אסור להגיד שיש דברים שחשןבים לי כי הם לא לגיטימים כמו סדר כהלכתו....
אני חושבת על מחר ונעדיפה להעלם ולא לבוא לחג הזה....מי ילדה שאהבה את כל החגים אני שונאת אותם שונאת את האווירה בהם ולא רוצה שהם יגיעו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025