אי כל כך כועסת על המשפחה שלי
אנחנו מגיל מאוד צעיר לא מכניסים אנשים הביתה בגלל הבלגן אין מי שיסדר , אין לי חדר משלי כי אנחנו 4 חדרים אבל ההורים ישנים כל אחד בלדר נפרד כי הם לא נרדמים ביחד .. אז אני ואח שלי הינו צרכים להסתדר באותו חדר שץבינו אני בת 19 בערך בגיל 12 כבר נהיה קשה במתשהו זה כבר עבר את הגבול אז עברתי לישון בסךון והקטע המעצבן הוא שמאז ומעולם הם מחפשים דירה והם אנשים מסכילים יש להם עבודות טובות ברגע שנעבור דירה הם יצליחו להסידר את החובוץ אבל שום דבר לא מספיק טוב וזה מיאאש אין לי מקום לפרטיות שלי אין לי חדר להזמין אליו את החברים שלי ולא משנה כמה אני מתאמצת להשיג לנו בית זה מרגיש כאילו הם לא באמת רוצים לעבור .. כל פעם יש להם תירוץ אחר לעזוב את העובדה שאני היחדה בבית שמתקשרת לקבוע לראות דירות אם ךא אני הם גם לא היו מזיזים את התחת לזה . ואני מאבדת תקווה .. אני צריכה להרגיש בטוח לא מספיק לי שהם אומרים לי שהם יממנו לי את הלימודים ושגם א םהן ימותו יהיה לנו כסף מי כל מני מפעלי חיים אני רוצה להרגיש בטוח ואני לא מרגישה ואני בצבא אין דרך לעבוד ואני מרגישה שהם חושבים על עצמם שאם היה להם חשוב גם מאיתנו הם היו מנסים להסתדר ביחד בחדר או לפחות לעשות מחיצה או מתפשרים על דירה שיש לנו כסף אליה כי הדירות שיש לנו כסף אליהן הם לא כאלה גרועות הן לא וילות אבל הן לא דירות עוני אז שינסו .. הינו בדירות מהממות שפסלו אותן רק בגלל מדרגות או כביש קרוב או זה שאין חלון באחד החדרים זה נמאס ומתיש וגורם לי לאבד כל תקווה וככל שאני יותר מנסה ויותר מתאכזבת ככה אני יוץר מתוסכלת ועצובה מזה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025