החבר טוען שאני ילדותית אחרי כמה פעמים שנעלבתי ממנו...

שלום (: אני אספר לכם קצת על הזוגיות שלנו ועל מה שקורה בנינו עכשיו .
אנחנו מכירים אחד את השני מגיל ממש צעיר (13) , והתאהבנו ישר,אנחנו גרים בערים שונות .
היינו ביחד כשהיינו קטנים אבל בעיקרון זה היה סתם שטויות כי היינו ממש צעירים .
לפני עשר חודשים הוא הודה ברגשות שלו כלפיי ואני בדיוק נפרדתי מהאקס שלי .
אמרתי לו שיחכה קצת כי רק יצאתי ממערכת יחסים שייתן לי קצת זמן,והוא נתן לי את הזמן והמרחב אבל אף פעם לא הזניח!היחס שלו מושלם כלפי אין לי תלונות בכלל , הוא הכי אוהב ומכבד שיש ,ברור שיש לפעמים ריבים ואי הבנות אבל הכל נפתר בסופו של דבר.
היום אנחנו כבר שמונה חודשים ביחד והכל היה מושלם עד היום הולדת שלי(ועכשיו אני מגיע לבעיה) , לפני חודש הוא היה אצלי (לכבוד היום הולדת) בסופש כזה (חמישי שישי שבת),בשלושת הימים האלה הוא שתה (אלכוהול) גם כשהיינו עם המשפחה שלי וגם כשחגגנו לי ושתינו מלא(והוא גם עישן קצת והיו חסרות לו שעות שינה).. מאז נדפק לו איזה משהו והוא נכנס ללחץ וחרדה ,והוא תמיד מתעצבן עלי על כל דבר קטן ולא מבין אותי בכלל , הוא טוען שהוא לא מרגיש טוב בכלל (גם פיזית וגם נפשית) ואני כמובן כחברה ניסיתי הכי להיות פה בשבילו ולנסות להוציא אותו מזה אבל זה לא ככ הולך כי הוא תמיד זורק לי הערות פוגעניות וזה משפיע עליי למרות שאני יודעת שזה לא הוא והוא לא מצליח כרגע לשלוט על הרגשות והעצבים שלו ,שלשום הוא בא אלי והיה לנו ריב רציני כי הוא זרק לי שוב איזה משהו ונפגעתי ,הוא אמר שאם אני נפגעת ממנו עדיף שנעשה הפסקה קטנה כי הוא לא מצליח לשלוט בעצמו והוא לא רוצה לפגוע בי ושהוא נמצא בגמילה וקשה לו, כמובן שאמרתי לו שאני לא רוצה ואני מעדיפה להיות ככה ולהיות כמה שיותר קרובה אליו..
ואתמול בלילה הייתה לנו שיחה והוא טען שאני ילדודתית שלא מצליחה להבין אותו שכרגע הוא במצב נפשי קשה ושהעצבים האלה לא עושים לו טוב ,הוא דיבר עם כמה חברים והם הסבירו לי שאני עדיין ילדה שלא מצליחה להתמודד עם דברים..זה ממש הכעיס אותי שהוא חושב ככה כי אני הכי מאופקת והכי מנסה לעזור אבל לפעמים אנחנו מגיעים למצבים שאני פשוט לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב וכן אני נפעת ממנו כי הוא חבר שלי וזה פוגע שזה בא ממנו אפילו שהוא כרגע לא מאה אחוז. אבל כמובן שהחברים שלו בוגרים וכשהוא יוצא עליהם הם לא נעלבים כי הם מבינים, ואני מסתבר" לא מבינה ", בבקשה תגידו לי שזה יעבור לו מתישהו כי נמאס לי לספוג את כל הדבר הזה אני יודעת שזה לא הוא ושזה אמור לעבור לו , אולי מישהו עבר את זה ומבין אותו ויכול להסביר לי את המצב?