היה לנו חתול מאוד פעיל, שהסתובב הרבה בחוץ, רדף אחרי חתולות, הבריח חתולי רחוב, צד ציפורים ללא הצלחה וקבוע יצא לשדה ליד הבית בשביל להביא הביתה גופה של עכבר מת.
כלום אמרו לנו לסרסר אותו, שהוא יחטוף איידס, שהוא ידרס בכביש, שהוא יברח ואף פעם לא נמצא אותו, שהוא סובל מזה שהוא לא מסורס. בסוף החלטנו ולקחנו אותו לווטרינר. לא האמנתי שזה מה שיקרה לו.
כעבור שבועיים אחרי הניתוח , הוא הפך להיות אדיש, עיטי, מנומנם. השמין מאוד ולא מגלה שום עניין. כל החיים שלו הפכו להיות לישון-לאכול-לצאת לשירותים-להסתכל בחלון-לחזור לישון.
פעם כשחיקנו איתו הוא היה מתנגד, מיילל וגם שורט אם מישהו היה מגזים. עכשיו הוא פשוט כזה "תעזבו אותי בשקט כבר", בקושי מגניב ורק מחכה שזה יעבור. לא מנסה לברוח אפילו.
אני חושבת שהרגנו אותו. החיים האלא זה לא החיים שהוא היה רוצה. החיים שלו היו להתרוצץ, לרדוף אחרי פרפרים, להיות סקרן, לתקוף אויבים, לצוד. כל זה נעלם. זה לא החתול שהיה לנו, זה לא החיים שהוא היה רוצה לעצמו. אני כבר חושבת להרדים אותו מתוך חמלה. כי עכשיו הוא במצב של מוות קליני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות