מרגישה ששונאים אותי, אני לבד אין לי חברות

אין לי חברות יותר.
זה התחיל שהיינו חבורה אני ועוד כמה בנות. (ובנים)
התחלתי להיות יותר עם נגיד שקוראים לה :ליה שהיא החברה הכי טובה של דנה ודנה התחילה להוציא אותי מהחבורה בכל דבר.. כי הפריע לה שאני עם ליה לא ידעתי שזה הפריע לה ולא הרגשתי שאני "לוקחת" לה אותה. לא היינו גם הרבה אבל זה הפריע לה שאני איתה והיא פשוט הוציאה אותי מהכל ולליה לא הזיז .
התחלנו להתרחק ונשארתי בקשר מהחבורה רק עם ליה ,ליה אמרה לי שזה מפריע לדנה שאני איתה וכל פעם שדיברתי עם ליה דנה ישר התחילה לקרוא לה והיא הלכה אליה ישר באמצע כמו צעצוע ,אמרתי לליה שהיא לא צעצוע שלה אבל היא החליטה לעשות עם זה מה שבא לה. גם חברה שלי שלא הייתה קשורה לחבורה הרגישה שליה מוחקת אותי ואותה מהחיים שלה לגמרי.. בסוף אמרתי לה שהיא עיוורת והיא חשבה שהתכוונתי בגלל דנה אבל התכוונתי שכל הכיתה עיוורת למה שקורה אצלנו (זה סיפור אחר) והיא התחילה לצעוק עלי ושתקתי לה .אחרי זה ילדה שנגיד קוראים לה אנה התחילה להיות מושפעת מהם ולחקות אותם בהכל. שתקתי אבל ראיתי שזאת לא היא וזה לא עינייני. בסוף אני רואה אותה מדברת עלי ואומרת :וואו איך רואים ש ... (אני) אוהבת את יואב והלכתי אליה בצד ואמרתי לה שלא תתערב לי בחיים והתחלנו לריב,כאילו מה זה אכפת לה?! היא אמרה את זה לדנה ודנה התחילה לריב איתי גם והיא אמרה שאני ריכלתי עליה. מודה ריכלתי עליה אבל לא ליידה אמרתי לחברה שלי שהיא חושבת שכולם יעשו מה שהיא רוצה ואם לא עושים את מה שהיא מבקשת זה לא בסדר אבל אם זה מישהו אחר מבקש זה בסדר לא לעשות את זה וחברה שלי לא תספר לה את זה כי הם לא בקשר טוב אחת אם השניה ודנה לא הייתה ליידנו בכלל.
אחרי הריב עם דנה חברה שלה הצטרפה ועוד ילדים שא קשורים הצטרפו לריב והרגשתי ממש לבד.. עניתי להם לכל דיבור באותה מידה וזהו אחרי זה עברתי לייד ילדה והיא אמרה איכס והתעלמתי,אמרתי לעצמי שאני לא יהרוס תחברות שלי ואני יגיד לליה ודנה סליחה ושהיא תמסור את זה לדנה כי לדנה אין טלפוןם למרות שלא הרגשתי שעשיתי משהו. (ליה לא הייתה בריב הזה ולא ידעה ממנו) הסברתי לה שזו לא הייתה הכוונה שלי ושזה הרגיש לי שלא אכפת לה שדנה הרחיקה אותי מהכל . והיא אמרה לי שאני ניסיתי לסכסך ביניהם וזה לא היה נכון בכלל ושאני תמיד נותנת ביקורות על אנשים ושהיא לא תסלח לי ושגם דנה לא . עכשיו נשארתי לבד ואף אחד לא רוצה לדבר איתי (ככה זה מרגיש לי) .. מה אני אמורה לעשות עכשיו? אין לי איך להכיר חברות חדשות בכלל ויש לי רק ידיד אחד .. שהוא לא בבית ספר שלי בכלל .
יש לי עוד שנה וחצי איתם לחיות לבד וזה ממש הרבה אמא שלי לא מרשה לי לדבר עם ילדים שלא פגשתי וראיתי כי פעם עשיתי את זה בסתר והיא גילתה אותי ואמרה לי לא לעשות את זה כמה פעמים עד שהפסקתי לשקר לה ואני פשוט לבד ואין לי עם מי להיות בהפסקות ורק בחוץ אני יכולה לצאת עם ידיד שלי וזהו אני מרגישה הכי דחויה שבעולם . מה אני אמורה לעשות?