מפחדת לחזור הביתה אחרי ציון גרוע בגלל אמא שלי

היי. קוראים לי ליאל אני בת 15 בכיתה י
אני מקווה שתקראו הכל זה חשוב לי
מאז ומתמיד בעצמי ידעתי שיש לי בעיות של קשב וריכוז אני נורא מתקשה בלימודים ובכל זאת מנסה להתאמץ ןלהצליח ויש מקצועות שאני תמיד טובה בהם לדוגמה ספורט , אנגלית , תקשורת , ערבית , לשון .
אבל בהיסטוריה ומתמטיקה אני פשוט גרועה . מכיתה ז לא קיבלתי ציון מעל עובר בהיסטוריה . ובמתמטיקה אני לא מסיימת מבחנים אף פעם . אני 3 יחידות אז הזמן המוקצב הוא שעה כלומר משמונה ורבע עד 9 ורבע ואני לא מסיימת אותו ואני יודעת את החומר ויורדות לי כל הנקודות על מה שלא עשיתי וזה מבאס ומדכא כי אני לומדת כל כך הרבה ולוקחת שיעורים פרטיים . אמא שלי אומרת שאין לי שום בעיה של קשב וריכוז ןאני ממציאה לעצמי תירוצים למה אני נכשלת במבחן ובמקום לעודד אותי היא צורחת עליי . אני יודעת שאני מאכזבת אותה אבל אני מנסה באמת כי אם אלו היו תירוצים הייתי מודה כי אני תמיד מודה בטעויות של עצמי . לי בעצמי נורא קשה לראות כל הזמן את הציונים הנכשלים באותם המקצועות במיוחד לאחר מאמץ . אמא שלי אומרת לי שאם אני אכשל במבחן אין לי טלפון אני לא הולכת לחדר כושר וכל השבוע עושה לי פרצופים . אני אשכרה מפחדת לחזור הביתה ולראות לה את הציון מהפחד של מה היא תגיד . אבא שלי תמיד בדעה שלה . שוב הם לא מחסירים ממני כלום מבחינה כספית הם קונים ומביאים לי הכל ותמיד אומרים לי להגיד תודה על זה שאני חיה כמו מלכה ונכון מבחינת תנאים אני מסודרת לגמרי . אבל כל עוד אין לי את התמיכה מהם אז אין לי כלום . אני בכללי בן אדם שלא משתף אחרים בבעיות שלו כי פשוט לא נוח לי . יש אנשים בןדדים שעוזרים לי ויודעים עליי דברים . אבל העניין של הציונים מטריף אותי . לפני כמה ימים אמא שלי אמרה לי "אם בסוף שנה התעודה שלך לא טובה, חכי תראי איזה חופש גדול יהיה לך. בלי טלפון בלי חברות בלי מוניות בלי יציאות בלי כלום" והיא לא מבינה שזה יותר גורם לי להרגיש רע ולהתעצבן ואז אנחנו רבות וצורחות והיא פשוט יוצאת מהבית . אין לי עם מי לדבר על זה כי כל גורם מקצועי בבית ספר אומר שהוא לא ישתף אותה בדברים הללו וישר רץ לספר לה .
וגם אי אפשר לדבר איתה היא ישר מתנפלת כשמסבירים לה משהו והיא לוקחת כל דבר ברצינות והיא פרימיטיבית ברמות ודי התייאשתי .