כן אין מה לעשות חוץ מלסמוך עלייה
היי לכולם..
יש לי בעיה וכשאני אומר לי אני מתכוון שאני באמת חושב שהיא אצלי אבל היא לא נובעת ממחשבות סרק או דברים לא הגיונים.
אז ככה.. חברה שלי התחילה ללמוד באוניברסיטה וגלוי וידוע מה הסביבה באוניברסיטה..
רוב הכיתה הם גברים בגילאים שלה פלוס מינוס.
היא לומדת רוב השבוע ובמשך רוב שעות היום.
אנחנו מדברים פה ושם אבל רוב הדיבור בהפסקות ובזמן הפנוי הוא עם אנשים שם שהרוב כמו שהזכרתי גברים.(יושבים בקפיטריה,סתם בחוץ ,לומדים בספרייה אפילו הצעות לקפוץ למגורים -למרות שעד כה סירבה )
וזה מובן מבחינתי..מי מעדיף לשבת ולדבר בטלפון ו"להתבודד" כשיושבים כל הח'ברה בחוץ וצוחקים , אז כמה שיחות קטנות של "מה קורה" בסדר מבחינתי.
אבל עדיין יש תהרגשה המוזרה הזאת שעולה כל פעם מחדש לא משנה כמה היא תגיד שהיא אוהבת רק אותי...
מחשבה של - אני רואה דברים קצת קדימה אפילו דברים שהיא לא רואה עדיין. אינטרקציה עם המין השני באותה מסגרת ברוב שעות היום תיצור סוג של רגש או קירבה מסוימת שאני קצת חושש ממנה.
וכל ההודעות אחרי שעות הלימודים לגביי שיעורים וקצת מעבר..רק נותנות תהרגשה של עם מי היא מדברת עכשיו..שאני יודע שזה כלכך לא נכון לחשוב ולהתנהג ככה.(אני לא אובססיבי לפחות לא הייתי עד עכשיו)
בקיצור זו הרגשה של חוסר שליטה שגם כשאני יודע שאני סומך על חברה שלי ב100%
שלא תבגוד או תעשה מעשה כזה או אחר.
אני לא סומך עליה שלא לפתח רגשות בלי לשים לב.
השאלה שלי היא אם אני צריך לעשות דברים מעבר למה שעשינו עד עכשיו כדי להיות "השובר שגרה " מהלימודים? או להמשיך כרגיל? חושב על זה די הרבה במהלך היום כמעט כל יום סתם שורף לי תלב.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025